מתוצאות מחקר שהתפרסם ב-25 באוגוסט 2009 ב- Clinical Cancer Research, עולה כי ירידה בפרפוזיה עשויה להסביר חלק מהעמידות של גידולי לבלב ממאירים להקרנה וכימותרפיה.
החוקרים כותבים כי בהשוואה לרקמת לבלב תקינה, נמצאה זרימת דם ירודה באופן מובהק בגידולי לבלב שפירים וממאירים. לעומת זאת, הפעילות המטבולית הייתה מוגברת, אך רק בגידולים ממאירים.
החוקרים מציינים כי יחס גבוה של מטבוליזם לזרימת דם עלול לחזות הישרדות גרועה. לדבריהם, חוסר התאמה בין זרימת הדם וצריכת הסוכר, עשויי לרמוז כי גידולים מסוימים או חלק מגידולים מסוגלים לשמור על רמות מטבוליות גבוהות יחסית, למרות אספקת דם מוגבלת. משמעות הדבר היא שגידולים אלו מסוגלים, פוטנציאלית, להסתגל לסביבה עם זמינות נמוכה של חמצן וחומרי מזון, ולכן הם אגרסיביים יותר וקשים יותר לטיפול. התוצאה היא פרוגנוזה גרועה יותר לחולים.
החוקרים מוסיפים כי יחס גבוה של מטבולים לזרימת דם עשוי להיות מדד טוב יותר לחיזוי ההישרדות, בהשוואה לכל מדידה פונקציונאלית לבדה. הם מציעים לכלול הדמיה משולבת של פרפוזיה ומטבוליזם במחקרים קליניים, המעריכים טיפול מעכב כלי דם (אנטי-אנגיוגני).
מומחה מהתחום ציין כי אלו התוצאות האחרונות מסדרת מחקרים, שמצאו כי חוסר התאמה בין זרימת דם ומטבוליזם בגידולים, הוא סימן למחלה עמידה ומדד לתוצאות גרועות יותר. לדבריו, תוצאות המחקר מאשרות כי קיימת חוסר התאמה בין זרימת הדם למטבוליזם בגידולי לבלב, בדומה לגידולים אחרים כגון סרטן שד וריאה.
המומחה הוסיף כי כעת צפויים לחקור את השפעה של חמצון רקמת הגידול והיפוקסיה, על ההתנהגות הקלינית של הגידול והתגובתיות לטיפול סיסטמי.
מטרת המחקר הייתה לכמת באופן לא פולשני את זרימת הדם והפעילות המטבולית בגידולי לבלב, באמצעות בדיקת PET/CT תוך שימוש ב- fluorodeoxyglucose ובמים מסומנים ב- oxygen-15.
המחקר כלל 26 משתתפים: 7 עם לבלב תקין, 8 משתתפים שסבלו מגידולים שפירים ו-11 עם גידולים ממאירים. זרימת הדם ללבלב והמטבוליזם נבדקו בכל חולה, והחוקרים חישבו גם את היחס בין ערך הקליטה המתוקנן (standardized uptake value, SUV) וזרימת הדם.
מתוצאות המחקר עולה, כי בחולים עם גידולים שפירים וממאירים נמצאה ירידה של 48% ו-60% בזרימת הדם לגידול, בהתאמה, בהשוואה למשתתפים עם רקמת לבלב תקינה.
בנוסף נמצא כי בגידולים ממאירים יחס ה-SUV לזרימת הדם היה גבוה באופן מובהק, בהשוואה לגידולים שפירים או למשתתפים עם לבלב תקין (p<0.05). כמו כן, ערך SUVmax היה גבוה פי 3 בגידולים ממאירים, בהשוואה לגידולים שפירים או לרקמת לבלב תקינה (p<0.05). לא נמצא הבדל בערך זה בין משתתפים עם גידולים שפירים או עם לבלב תקין.
החוקרים מדגישים כי דרוש מחקר רחב היקף להערכת התוצאות. מחקר שכזה עשוי לאשר את הממצאים ולבדוק את הערך המנבא האפשרי שלהם. בהמשך צפויה להיבדק השפעת הפיזור התוך גידולי של מדדים אלו.
Clin Cancer Res. 2009;15(17):5511-5517.
לידיעה במדסקייפ