מאת ד"ר עמית עקירוב
טיפול כימותרפי אדג'וונטי הכולל תכשיר פומי בשם S-1 הביא לעליה משמעותית בשיעורי ההישרדות הכוללים של חולים עם סרטן לבלב, בהשוואה ל-Gemcitabine, שהוא הטיפול היחיד המאושר כיום לאחר ניתוח לחולים אלו.
התוצאות של המחקר היפני עשויים להביא לשינוי בגישה הטיפולית בחולים אלו. הם ממליצים לשקול הכללת S-1 כטיפול הסטנדרטי בחולים לאחר ניתוח לכריתת סרטן לבלב. עם זאת, ייתכן כי ההשלכות של המחקר, שכללו רק חולים מיפן, מוגבלות לאוכלוסיות אסייאתיות.
במסגרת המחקר נכללו 385 חולים עם סרטן לבלב מסוג Dutcal Adenocarcinoma בשלב I-III, שחולקו באקראי לטיפול ב-S-1 או Gemcitabine לאחר ניתוח. החולים לא קיבלו טיפול כימותרפי או קרינתי קודם במהלך שלוש שנים.
החולים טופלו ב-Gemcitabine (1000 מ"ג למ"ר במתן תוך-ורידי בימים 1, 8 ו-15, עם חזרה על הטיפול כל 4 שבועות, סך כולל של שישה קורסים מתוכננים), או S-1 (40-60 מ"ג, בהתאם לשטח הגוף, פעמיים ביום, למשך ארבעה שבועות, עם חזרה על הטיפול כל שישה שבועות, סך כולל של ארבעה קורסים מתוכננים).
מניתוח תוצאות הביניים, שתוכנן לאחר 180 מקרי תמותה, שיעורי ההישרדות לאחר שנתיים עמדו על 70% ועל 53% עם S-1 ו-Gemcitabine, בהתאמה. הבדל זה תורגם לסיכון נמוך ב-44% לתמותה בחולים שטופלו ב-S-1, בהשוואה למטופלים ב-Gemcitabine.
גם שיעורי ההישנות היו טובים יותר עם טיפול ב-S-1. שיעורי ההישרדות ללא הישנות לאחר שנתיים עמדו על 49% ועל 29%, עם S-1 ו-Gemcitabine, בהתאמה.
הטיפול ב-S-1 נסבל היטב, כאשר למעלה מ-70% מבין 187 חולים בקבוצת הטיפול השלימו את הטיפול. שיעורי הפסקת הטיפול עמדו לטובת S-1. הסיבות להפסקת הטיפול התרופתי כללו הישנות (27 חולים שטופלו ב-Gemcitabine בהשוואה ל-9 מטופלים ב-S-1), רעילות (48 חולים לעומת 40 חולים), סירוב החולה (5 חולים לעומת 3 חולים) וסיבות אחרות (2 חולים שטופלו ב-Gemcitabine, ללא מקרים דומים בקבוצת המטופלים ב-S-1).
שיעורי ההיארעות של רעילות בדרגה 3/4 נטו גם הם לטובת S-1.
התרופה הייתה כה מוצלחת עד שועדת הבטיחות והיעילות המליצה על פרסום מוקדם של התוצאות להאצת אימוץ S-1 כטיפול הסטנדרטי החדש ביפן.
החוקרים מתכוננים להמשיך ולעקוב אחר המשתתפים במחקר למשך לפחות חמש שנים.
2012 Gastrointestinal Cancers Symposium (GICS)
לידיעה במדסקייפ