מאת מערכת אי-מד
מחקר חדש מה-JCO מדגים את היעילות והזמינות הגבוהה של טיפול ראשוני פרמקולוגי למניעת פקקת ורידים (VTE) סימפטומטית עם חולי סרטן מתקדם של הלבלב (ACP) .
ברקע מציינים החוקרים כי ACP , בנוסף לתמותה הגבוהה הכרוכה בה, נחשבת כקשורה לסיכון גבוה ביותר לאירועי VTE . בנוסף, כותבים החוקרים כי Enoxaparin (קלקסן, סאנופי) , הפרין בעל משקל מולקולי נמוך, הוא טיפול אפקטיבי במניעת וטיפול VTE. מס' מחקרים קטנים הצביעו על התועלת הפוטנציאלית של טיפול באנוקספרין בחולי סרטן.
השתתפו במחקר מטופלים עם APC מוכח היסטולוגית אשר הוקצו באופו אקראי לטיפול קו ראשון כימותרפי וטיפול מניעתי עם אנוקסאפארין או כימותרפיה בלבד בכדי לחקור את ההפחתה הפוטנציאלית ב-VTE סימפטומטי וההשפעה על הישרדות.
החוקרים מדווחים כי השתתפו בסה"כ 312 מטופלים לאחד משתי הקבוצות שהיו במעקב אחר יעדי המחקר. נמצא כי בתוך 3 חודשים, מס' האירועים הסימפטומטים של VTE היו כדלקמן : 15 מתוך 152 מטופלים בקבוצת הכימותרפיה בלבד, לעומת 2 מתוך 160 בקבוצת האנוקסאפארין (סיכון יחסי של 0.12, בטווח 0.03-0.52, עם χ2 P = .001 ) .
מס' אירועי הדימומים המג'וריים היה 5 מתוך 152 בקבוצת הכימותרפיה בלבד ו-7 מתוך 160 בקבוצת האנוקסאפארין (סיכון יחסי 1.4 , בטווח 0.35-3.72 , χ2 P = 1.0) .
בסה"כ השיעורים המצטברים של אירועי VTE סימפטומטיים היו 15.1% בקבוצת הבקרה ו-6.4% בקבוצת האנוקסאפארין (סיכון יחסי 0.4, בטווח בין 0.19-0.83 , P = .01) .
הסיכוי להישרדות ללא התקדמות מחלה היה 1.06 בקבוצת האנוקסאפארין (בטווח בין 0.84-1.32, P = .64) , והישרדות כוללת סיכוי יחסי של 1.01 (בטווח 0.87-1.38, P = .44 ) , כלומר , ללא הבדל מובהק סטטיסטי בין הקבוצות.
מסקנת החוקרים היא שהמחקר הדגים את היעילות והזמינות הגבוהה של טיפול ראשוני פרמקולוגי באמצעות אנוקסאפארין במניעת אירועי VTE סימפטומטיים במטופלים עם APC . כמו כן מציינים החוקרים כי יעילות הטיפול לא הושפעה ממתן טיפולים מקבילים של אנוקסאפארין במסגרת פרוטוקול המחקר.