מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Practical Radiation Oncology עולה כי מנת דחף של קרינה (Vessel Boost או VB) עשויה להגדיל את הסבירות כי חולים עם סרטן לבלב נתיח-גבולי, מתקדם מקומית, יתאימו לניתוח לכריתת הממאירות ובאופן זה לשפר את שיעורי ההישרדות.
החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי של מקרים של סרטן לבלב נתיח-גבולי וסרטן לבלב מתקדם מקומית, שקיבלו טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג'וונטי בתקווה להביא להקטנת שלב הגידול להתאמה אפשרית לכריתה ניתוחית של הגידול. הם אספו נתונים אודות כל החולים שטופלו בין ינואר 2006 ועד דצמבר 2013, עם או ללא מנת דחף של קרינה.
התוצאים העיקריים כללו את שיעורי ניתוח כריתה למטרת ריפוי (R0/R1) ורעילות חדה. ניתוח חד-משתנים שימש להערכת ההשפעה של כל משתנה.
מבין 104 חולים שזוהו, 22% (23 חולים) קיבלו מנת VB (חציון של 54 Gy) ו-78% לא קיבלו מנת דחף (81 חולים, חציון של 50.4 Gy). שיעור גבוה יותר של חולים שקיבלו מנת דחף טופלו בין השנים 2010-2013 (p<0.001) ועם IMRT (Intensity Modulated Radiation Therapy). יתר מאפייני הבסיס היו דומים.
לאחר תקנון למשתנים שונים תועדה מגמת עליה בשיעורי כריתה ניתוחית בחולים לאחר טיפול VB (יחס סיכויים של 2.77). גיל (70 שנים ומעלה, יחס סיכויים של 0.42) וסרטן לבלב מתקדם-מקומית (יחס סיכויים של 0.32, p=0.068) נטו גם הם לכיוון של מובהקות סטטיסטית. ריכוז CA19-9 של 47.9 יחידות למ"ל ומעלה (יחס סיכויים של 0.24, P=0.010) היה מובהק סטטיסטית בניתוח רב-משתנים. לא תוארו הבדלים משמעותיים ברעילות אקוטית או מאוחרתת בין הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים הרטרוספקטיביים עולה כי העלאת מינון לוותה בשיפור שיעורי כריתה ניתוחית של חולים עם סרטן לבלב נתיח-גבולי וסרטן לבלב מתקדם-מקומית, שטופלו בכימותרפיה-קרינה במסגרת ניאו-אדג'וונטית, אם כי השיפור לא היה מובהק סטטיסטית.
Pract Radiat Oncol. Published online June 12, 2015
לידיעה במדסקייפ