במהלך הכנס השנתי מטעם ASCO (American Society of Clinical Oncology) הציגו חוקרים תוצאות מחקר חדש, מהן עולה גישה חדשה לטיפול באדנוקרצינומה לא-גרורתית של הלבלב בחולים לאחר הסרה ניתוחית, במצב תפקודי טוב. בקבוצת חולים זו, משלב Modified FOLFIRINOX, הכולל Oxaliplatin, Leucovorin, Irinotecan ו-5-Fluorouracil, הוביל להישרדות הטובה ביותר אי-פעם שתועדה עם כל טיפול אדג'וונטי.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את התועלת של mFOLFIRINOX כטיפול אדג'וונטי במדגם שכלל 493 חולים מ-77 מרכזים בצרפת וקנדה. כל החולים השלימו ניתוח לכריתת מחלה לא-גרורתית וחולקו באקראי לטיפול ב-Gemcitabine או mFOLFIRINOX כל 14 ימים, למשך 12 מחזורי טיפול.
לאחר חציון מעקב של 33.6 חודשים, משך ההישרדות ללא-המחלה וההישרדות הכוללת היו ארוכים יותר משמעותית בקבוצת הטיפול במשלב mFOLFIRINOX, בהשוואה לקבוצת הטיפול ב-Gemcitabine, כמו גם משך ההישרדות ללא-גרורות (חציון של 30.4 לעומת 17 חודשים, יחס סיכון של 0.59).
שיעורי ההישרדות ללא-מחלה לאחר שלוש שנים היו טובים יותר משמעותית עם משלב mFOLFIRINOX, בהשוואה לטיפול ב-Gemcitabine (39.7% לעומת 21.4%). בדומה, שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר שלוש שנים עמדו על 63.4% לעומת 48.6%, לטובת משטר הטיפול המשולב ושיעורי ההישרדות הספציפיים לממאירות עמדו לאחר 3 שנים על 66.2% לעומת 51.2%. העדיפות של FOLFIRINOX תועדה בכל תתי הקבוצות של החולים.
אירועים חריגים בדרגה 3/4 היו נפוצים יותר עם משלב mFOLFIRINOX, בהשוואה לטיפול ב-Gemcitabine (76% לעומת 53%), כולל 12% מטופלים בכל קבוצה עם אירועים חריגים בדרגה 4. תועד מקרה אחד של תמותה על-רקע הטיפול בקבוצת Gemcitabine, ללא מקרי תמותה בקבוצת הטיפול במשלב mFOLFIRINOX.
בשלב הבא מבקשים החוקרים לבחון את מועד מתן הטיפול הכימותרפי ולקבוע אם משלב mFOLFIRINOX הינו מועמד מתאים לשמש כטיפול כימותרפי ניאו-אדג'וונטי.
מתוך הכנס השנתי מטעם ASCO
לידיעה במדסקייפ