מנתוני מחקר PREOPANC-1, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Clinical Oncology עולה כי בחולים עם סרטן לבלב שקיבלו טיפול כימותרפי-קרינתי לפני ניתוח תועד שיפור הישרדותי, בהשוואה לחולים שהופנו ישירות לניתוח. שיעורי ההישרדות לאחר שנתיים עם טיפול ניאו-אדג'וונטי עמדו על 42% לעומת 30% בחולים שהשלימו ניתוח תחילה.
מדגם המחקר כלל 246 חולים עם סרטן לבלב נתיח גבולי, שחולקו באקראי לקבוצת ניתוח מיידי או טיפול כימותרפי-קרינתי טרם הניתוח. שתי הקבוצות השלימו טיפול כימותרפי לאחר הניתוח וסך מספר מחזורי טיפול כימותרפי היה דומה בשתי הקבוצות.
משטר הטיפול הכימותרפי-קרינתי טרם הניתוח כלל 15 מחזורי טיפול בקרינה במינון 2.4 Gy, בשילוב עם Gemcitabine במינון 1,000 מ"ג/מ"ר בימים 1, 8 ו-15, עם מתן מחזור Gemcitabine לפני ואחרי הטיפול.
ניתוח כריתה בוצע ב-72% מהחולים בקבוצת ניתוח מיידי וב-62% מהחולים בקבוצת טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג'וונטי. בקרב חולים לאחר ניתוח, שיעורי R0 היו גבוהים יותר בחולים שקיבלו טיפול טרם הניתוח (63% לעומת 31%).
חציון ההישרדות הכולל עמד על 17.1 חודשים עם טיפול כימותרפי-קרינתי טרם הניתוח, בהשוואה ל-13.7 חודשים עם ניתוח מיידי. ההישרדות ללא-מחלה הייתה ארוכה יותר עם טיפול טרם הניתוח (9.9 חודשים לעומת 7.9 חודשים, יחס סיכון של 0.71).
בתת-קבוצה של חולים בהם הגידול הוסר בניתוח בהצלחה, ההבדל בחציון ההישרדות היה אף גדול יותר: 42.1 חודשים עם טיפול קדם-ניתוחי לעומת 16.8 חודשים עם ניתוח מיידי.
תוצאי סיום משניים נטו לטובת טיפול כימותרפי-קרינתי ניאו-אדג'וונטי – חציון משך הישרדות ללא-גרורות מרוחקות עמד על 10.2 לעומת 17.1 חודשים (יחס סיכון של 0.63); בדומה, חציון הישרדות ללא-הישנות מקומית-אזורית עמד על 11.8 חודשים בקבוצת טיפול כימותרפי-קרינתי טרם הניתוח וטרם נקבע בקבוצת החולים לאחר ניתוח תחילה (יחס סיכון של 0.47).
התקדמות מחלה תועדה ב-50% מהחולים תחת טיפול קרינתי-כימותרפי טרם הניתוח, בהשוואה ל-80% מהחולים לאחר ניתוח תחילה, עם שיעורי תמותה גבוהים יותר (65% לעומת 55%).
החוקרים מדגישים כי מדובר בממצאים מוקדמים וכי נדרשים 26 אירועים נוספים בטרם ניתן יהיה להשלים את ניתוח הנתונים הסופי.
מתוך הכנס השנתי מטעם ASCO
לידיעה במדסקייפ