פעילות גופנית הינה אמצעי יעיל לשיפור או החלמת התפקוד הלבבי במבוגרים עם מחלות ממאירות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
מטה-אנליזה שכללה 48 מחקרים אקראיים ומבוקרים, עם למעלה מ-3,500 מבוגרים חולי סרטן. החוקרים זיהו את המחקרים בעקבות חיפוש במאגרי Cochrane, Embase, PubMed ו-Cumulative Index to Nursing and Allied Health Literature, אשר פורסמו עד אוקטובר 2016. בסך הכול, 23 מבין 48 המחקרים (48%) פורסמו בין השנים 2001-2014, כאשר היתר פורסמו משנת 2015 והלאה.
מדגם המחקר כלל 3,632 חולים, בגיל ממוצע של 55 שנים: 1,990 חולים (55%) שהשלימו פעילות גופנית כחלק ממשטר טיפול אדג'וונטי ו-1,642 חולים (45%) תחת טיפול סטנדרטי בלבד. קרוב למחצית מהמחקרים (21 מחקרים) נערכו בנשים עם סרטן שד. מבין המחקרים בסקירה, 27 (56%) כללו התערבות פעילות גופנית במשך עד 12 שבועות ו-31 מחקרים (65%) סיפקו למשתתפים אפשרות פעילות תחת השגחה.
מצאה כי פעילות גופנית הובילה להכפלת צריכת החמצן המקסימאלית, בהשוואה לאי ביצוע פעילות גופנית (הבדל ממוצע משוקלל של 2.13 מ"ל חמצן/ק"ג/דקה). פעילות גופנית לוותה בעליה של 2.80 מ"ל בצריכת חמצן מקסימאלית, בעוד שבקבוצת הביקורת לא חל שינוי בצריכת החמצן הנ"ל.
החוקרים מדווחים כי ב-30 המחקרים שמדדו ישירות את צריכת החמצן המקסימאלית זוהו 44 אירועים חריגים, שכללו בעיקר סחרחורות וכאבי חזה ושרירים; עוד דווח על אוטם שריר הלב ושבר ירך.
בשורה התחתונה, ממצאים אלו תומכים בהמלצה לפעילות גופנית למניעה ו/או הסגת ההשפעה השלילית של טיפולים אונקולוגים על צריכת החמצן המקסימאלית, או לשיפור הירידה בצריכת החמצן המקסימאלית בתקופה שלאחר הטיפולים כנגד המחלה הממארת.
J Clin Oncol 2018
לידיעה ב-MedPage Today