פעילות גופנית בעצימות מתונה עד גבוהה עשויה להביא לירידה של עד שליש בסיכון לתמותה של חולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-EASD (European Association for the Study of Diabetes).
חוקרים מטייוואן מצאו כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 שהקפידו על פעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-גבוהה נרשמה ירידה של 25-32% בסיכון לתמותה, בהשוואה לאלו שלא הקפידו על פעילות גופנית.
החוקרים אספו נתונים אודות 4,859 חולים משני מאגרי נתונים מהמדינה במטרה לבחון את ההשפעה של פעילות גופנית על הסיכון לתמותה בחולים עם סוכרת מסוג 2. הממצאים היו חד-משמעיים: בקרב חולים שהתאמנו בדרגה גבוהה יותר הסיכון לתמותה מכל-סיבה היה נמוך יותר משמעותית, בהשוואה לאלו שלא הקפידו על פעילות גופית. יחס הסיכון לתמותה מכל-סיבה עמד על 0.75 באלו שהקפידו על פעילות מתונה ועל 0.68 באלו שהקפידו על פעילות גופנית מאומצת יותר.
ממחקר אחר משבדיה עלה כי רכיבה על אופניים לוותה בירידה של 25-31% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לחולים עם סוכרת מסוג 2 שלא רכבו על אופניים. עוד עלה מהנתונים כי רכיבה על אופניים הפחיתה את הסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-5,000 משתתפים ממחקר European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition Study. בקרב אלו שדיווחו על רכיבה במשך עד שעה בשבוע נרשמה ירידה של 25% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לאלו שלא רכבו כלל על אופניים. הירידה הגדולה ביותר (31%) בשיעורי התמותה מכל-סיבה תועדה באלו שרכבו 2.5-5 שעות בשבוע; רכיבה של 1-2.5 שעות, או למעלה מ-5 שעות בשבוע, לוותה בירידה של 23% ו-24% בסיכון היחסי לתמותה.
עם זאת, התועלת של רכיבה על אופניים על תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית אבדה במידה ואלו שרכבו בתחילת המחקר הפסיקו לעשות זאת עד לבדיקה השניה. אלו שלא רכבו בתחילה, אך עשו כן בבדיקה השניה זכו גם כן להשפעה המגנה, כמו אלו שהמשיכו לרכב.
מתוך כנס ה-EASD
לידיעה במדסקייפ