פעילות גופנית עשויה לדחות הופעת הידרדרות קוגניטיבית על-רקע APOE4 בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם הגברת פעילות גופנית עשויה להשפיע על השינויים הקוגניטיביים על-רקע APOE ε4 בחולים עם מחלת פרקינסון מוקדמת ולזהות מנגנונים ספציפיים העומדים בבסיס התועלת של פעילות גופנית.
החוקרים התבססו על נתונים ממדגם Parkinson's Progression Markers Initiative ואספו נתונים אודות פעילות גופנית על-בסיס שאלון Physical Activity Scale of the Elderly והערכה קוגניטיבית על-בסיס MoCA (Montreal Cognitive Assessment). בדיקות הדמיה להערכת פעילות דופמינרגית באזור הסטריאטום בוצעו לאחר 2 ו-4 שנים.
מדגם המחקר כלל 173 חולים עם מחלת פרקינסון (גיל ממוצע של 63.3 שנים, 27% נשאי APOE ε4). מהנתונים עולה כי בנשאי APOE ε4 תועדה הידרדרות קוגניטיבית בקצב חד יותר, בהשוואה למשתתפים שלא היו נשאים של האלל. עם זאת, תועדה אינטראקציה משמעותית בין פעילות גופנית ובין APOE ε4, כך שרמת פעילות גופנית גבוהה יותר לוותה בהידרדרות קוגניטיבית על-רקע APOE ε4 שהייתה איטית יותר. לא תועדה אינטראקציה משמעותית בין פעילות גופנית ואלל APOE ε4 בכל הנוגע לשינוי בפעילות דופמינרגית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות גופנית עשויה להאט את קצב ההידרדרות הקוגניטיבית על-רקע APOE ε4 בחולים עם מחלת פרקינסון. ההשפעה המגנה הנ"ל לא הייתה תלויה בפעילות דופמינרגית בסטריאטום.
Neurology 2021
לידיעה ב-MedPage Today