במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי חשיפה לזיהום אוויר עשויה לבטל את ההשפעה החיובית של פעילות גופנית על המוח.
באזורים בעלי זיהום אוויר גבוה, לפעילות גופנית עשויה להיות השפעה פרדוקסאלית על בריאות המוח עקב הגברת שקיעת חלקיקים בריאות. כעת בחנו החוקרים אם פעילות גופנית עשויה להשפיע על הקשר בין זיהום אוויר ובין נפחי המוח.
החוקרים אספו נתונים אודות למעלה מחצי מיליון מבוגרים ממאגר UK Biobank לשנים 2006-2010. מדי האצה ובדיקות הדמיה שימשו להערכת הקשר בין פעילות גופנית מאמצת, נפחי מבנים במוח וזיהום אוויר בקבוצות שונות במדגם זה.
מדגם המחקר כלל 8,600 משתתפים (גיל ממוצע של 55.5 שנים).
ניתוח סטטיסטי הצביע על קשר מובהק סטטיסטי בין פעילות גופנית מאומצת ובין נפח החומר האפור וקשר שלילי עם נפח חומר לבן עם אות מוגבר, בעוד שדו תחמוצת החנקן וריכוז חומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר נקשרו באופן שלילי עם נפח החומר האפור.
החוקרים מדווחים על אינטראקציה בין דו תחמוצת החנקן וריכוז חומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר עם פעילות גופנית מתונה ונפח חומר לבן עם אות מוגבר. הקשר בין מזמים אלו ובין נפח החומר הלבן היה בולט יותר בחולים עם פעילות גופנית מאומצת רבה. בדומה, תואר קשר שלילי בין פעילות גופנית מאומצת ובין נפח חומר לבן עם אותר מוגבר בחלים עם חשיפה מעטה לדו תחמוצת החנקן וחומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר, אך לא תואר קשר באלו שהתגוררו באזורים עם רמת חשיפה גבוהה למזהמים אלו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהשפעה החיובית של פעילות גופנית על המוח, בעוד שלזיהום אוויר השפעה מזיקה. פעילות גופנית מאומצת עשויה להדגיש את הקשר בין זיהום אוויר ובין נגעים בחומר הלבן עם אות מוגבר וזיהום אוויר עשוי להפחית את ההשפעה החיובית של פעילות גופנית על נגעים אלו.
Neurology, Dec 8, 2021