מקובל היום לשלב טיפול הורמונלי עם טיפולי קרינה חיצונית בחולי שאת הערמונית המתאימים לכך. עדיין לא נקבע משך הזמן בו צריך להמשיך את הטיפול ההורמונלי.
העבודה הבאה שהוצגה בכנס של ה- 50th Annual Meeting of the American Society for Therapeutic Radiology and Oncology שהתקיים בבוסטון , ארה"ב. התוצאות המובאות הן סיכום של עבודה במסגרת הPhase III ) EORTC ) בו נבדקה ההיוותרות בחיים של חולי שאת הערמונית בשלב מתקדם מקומית שטופלו בקרינה חיצונית בלבד לעומת חולים שטופלו בקרינה עם Goserelin (Zoladex).
המחקר התקיים בשנים 1987-1995 ובו נכללו 415 גברים צעירים מגיל 81 עם שאת ערמונית בשלב מתקדם מקומית (חדירת השאת לקופסית או מעבר לה). החולים חולקו אקראית לקבוצה שקיבלה קרינה חיצונית בלבד ולקבוצה שהחלה לקבל Goserelin (Zoladex) במינון של 3.6 מ"ג ביום הראשון של הקרינה והמשיכה לקבל אותו למשך 3 שנים.
במידה והמחלה התקדמה החולים טופלו באותה תרופה. מספר החולים שהגיע לתוחלת חיים של 10 שנים עלה ב 18% ( 39.8% בקבוצת הקרינה בלבד לעומת 58.1% ) בקבוצת הטיפול המשולב. באשר מחשבים תמותה עתידית כ 62% פחות חולים עם שאת ערמונית בשלב מתקדם ימותו במרוצת 10 שנים במידה ויטופלו בטיפול משולב. התמותה המצטברת למשך 10 שנים הייתה 31% בקבוצת הטיפול בקרינה לעומת 11% בקבוצת הטיפול המשולב.
מתקבל הרושם שבקבוצת חולים זו המתוארת במחקר, טיפול משולב של קרינה וטיפול אנטיאנדרוגני בזולדקס למשך 3 שנים עדיף על טיפול בקרינה בלבד. מתוצאות המחקר הזה עדיין לא ניתן לדעת האם טיפול הורמונלי קצר יותר מ 3 שנים היה מביא לתוצאות דומות לטיפול הארוך יותר. חסרה קבוצת חולים עם טיפול הורמונלי קצר טווח כמו שנתיים או רק 6 חודשים.