לאחרונה פרסם איגוד האורולוגים האמריקאי את עמדתו בנושא השימוש בבדיקת Prostate-specific antigen (PSA) למטרות שונות.
השימוש בבדיקת ה PSA משמש לגילוי מוקדם של שאת הערמונית, להערכת רמת ה"מסוכנות" של השאת לצורך תכנון טיפול, ומעקב אחרי תוצאות טיפול בחולי שאת. ה PSA שהוא glycoprotein מופרש על ידי תאי האפיתל של acini & ducts של הערמונית. כל פגיעה במבנה הערמונית על ידי שאת , דלקת או טראומה יגרמו להפרשת ה PSA לדם ולעליית רמתו בבדיקות הדם. שינויים רקמתיים כמו Prostatic intraepithelial neoplasia (PIN) לא מעלים את רמת ה PSA . בפרסום של ה AUA מודגש כי כאשר משתמשים ב PSA לגילוי מוקדם של שאת הערמונית יש לזכור מספר עובדות בסיסיות : בניתוחי שלאחר המוות הסתבר כי בגברים בגיל מעל 50 ניתן למצוא עדות היסטולוגית לשאת הערמונית ב1 מתוך 3 גברים. וכ 80% הם בגודל, והתמיינות כך המתאימים לגידולים ללא משמעות קלינית (Dall’Era 2008, Yatani 1982).. בעבודה אחרת (Yin 2008) שבה נבדקו תורמי אברים נמצא כי בגברים בגילאים 60-69 תמצא שאת ב1 מתוך 3 גברים ובגילאים מעל 70 שנים השאת תמצא ב 46% מהגברים. ויש לזכור גם כי הסיכוי לתמותה משאת הערמונית במהלך החיים הוא רק כ 3%.
בפרסום מומלץ לקיים דיון עם המטופל בכל היבטים של אבחון שאת ערמונית בשלבים המוקדמים, השפעה על תוחלת החיים, משמעות מעקב לעומת טפול, איכות חיים וכו' ולבצע את הבדיקה באותם החולים המעוניינים בכך.
החולה בו מדובר הוא גבר בגיל 40 עם תוחלת חיים של יותר מ 10 שנים. יש להציע לגבר העונה על התנאים הנ"ל לבצע בדיקת דם ל PSA ולהיבדק רקטלית. עם קבלת התשובות יש לקחת בחשבון סיפור משפחתי של שאת הערמונית, גזע, ערכי PSA בעבר, ותוצאות ביופסיות קודמות. יש להמליץ על ביופסיה של הערמונית במידה והבדיקה הרקטלית של הערמונית לא תקינה, במידה וה PSA גבוה לגיל החולה או שגם הבדיקה וגם ערכי ה PSA גבוהים, יש להתחשב בגורמים כמו שאת, דלקת או טראומה בערמונית. מומלץ לבצע ביופסיה מורחבת תחת הרדמה מקומית. במידה וגם ערכי ה PSA וגם הבדיקה הרקטלית תקינים מומלץ לחזור תקופתית על הבדיקות. כמובן שבמידה והביופסיה חיובית יש להציע לחולה לפי התוצאות טיפול או מעקב אקטיבי. במידה והביופסיה שלילית מומלץ להמשיך בבדיקות תקופתיות של בדיקה רקטלית ורמות PSA .
בהערכת ערכי ה PSA יש להביא בחשבון גורמים אחרים חוץ משאת העלולים להשפיעה ערך ה PSA בדם. נושא הדלקת והטראומה כבר הוזכר. טיפול תרופתי בתרופות כמו 5-alpha reductase inhibitors מורידות את הערך ב כ 50% לאחר תקופת טפול של מספר חודשים. שפיכה ובדיקה רקטלית עלולים להעלות את הערך בדם אבל בצורה לא משמעותית ולכן ניתן לבצע בדיקת PSA לאחר בדיקה רקטלית ללא הטייה של התוצאה. ביופסיה של הערמונית מעלה את ה PSA בצורה ניכרת. ציסטוסוקפיה עלולה גם היא להעלות את רמת ה PSA בדם. למרות שנתון זה איננו ברור דיו עדיף להימנע מבדיקת PSA מיד לאחר ציסטוסקופיה. דיאליזה לסוגיה השונים לא משנה את ערכי ה PSA . אבל ערכי ה PSA החופשי בסרום כן מושפעים מהדיאליזה ולכן יש להימנע משימוש בו לאיתור שאת ערמונית בחולי אי ספיקה סופנית של הכליות המטופלים בדיאליזה. כמו כן קיימים הבדלים בין המעבדות השונות הבודקות את ערכי ה PSA. לכן יש לברר האם הערכים מבדיקות קודמות שאליהם מתייחסים הם אכן מאותה מעבדה. ובמיוחד יש להתייחס לערכים לפני הפנייה לביופסיה.
הואיל ושאתות עם משמעות קלינית נמצאו גם בגברים עם ערכי PSA הנמוכים מ 4.0 ng/mL מומלץ כיום להתייחס גם לגיל החולה ולערך ה PSA הצפוי בגבר באותו גיל ללא שאת (age-specific or age-adjusted PSA) . בפרסום ניתנו גם ערכי ה PSA לעומת גיל הנבדק .
גיל PSA
40-49 שנים 0-2.5 ng/mL
50-59 שנים 0-3.5 ng/mL
60-69 שנים 0-4.5 ng/mL
70-79 שנים 0-6.5 ng/m
נראה לי כי ההנחיות האלה יכולות לשמש את כולנו כאשר אנחנו בודקים ערכי PSA לשם גילוי ואיתור מוקדם של שאת הערמונית.