בחלק מהגברים עם סרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס המטופלים ב- Enzalutamide(אקסטנדי), נגעים בעצמות המזוהים בבדיקות הדמיה אינם מעידים בהכרח על כישלון הטיפול התרופתי, כך עולה מניתוח משני של תוצאות מחקרים בשלב 3, שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.
החוקרים מסבירים כי בחולים רבים נגעים חדשים בעצמות אינם מעידים על התקדמות אמיתית של המחלה, בפרט במקרים בהם מדובר במחלה מוקדמת וההישרדות ואיכות החיים של חולים עם נגעים חדשים אלו בעצמות עשויות להיות דומות לאלו של חולים שהגיבו לטיפול התרופתי.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים משני מחקרים אודות מטופלים ב- Enzalutamide עם ירידה ברמות PSA (Prostate Specific Antigen) בנקודת זמן כלשהי או עם מחלה יציבה או מחלה ברקמה רכה שהגיבה לטיפול על-בסיס בדיקות ההדמיה.
במחקר הראשון (PREVAIL) נכללו 643 גברים שלא קיבלו טיפול כימותרפי, נגעים לא-מאושרים בשלב מוקדם ומאוחר זוהו ב-177 חולים (27.5%) עם מחלה יציבה או מחלה שהגיבה לטיפול ב- Enzalutamide. חציון הישרדות ללא-התקדמות הדמייתית וחציון ההישרדות הכולל היו דומים לאלו שתועדו בגברים ללא נגעים חדשים דומים.
עם זאת, במחקר שני (AFFIRM) שכלל 404 גברים שטופלו קודם לכן ב-Docetaxel, נגעים אלו זוהו ב-73 גברים (18.1%) עם תגובות דומות. למרות שחציון ההישרדות ללא-התקדמות טרם נקבע בקבוצה זו, חציון ההישרדות הכולל היה גרוע יותר משמעותית בהשוואה לחולים שהגיבו לטיפול ולא פיתחו נגעים חדשים בעצמות (יחס סיכויים של 1.94, רווח בר-סמך 95% של 1.10-3.44), עדות להתקדמות אמיתית של המחלה.
במאמר מערכת נלווה הסבירו החוקרים כי אין יתרון הישרדותי להמשך טיפול ב- Enzalutamide בגברים עם סרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס, לאחר טיפול קודם ב-Docetaxel, בהם תועדו נגעים חדשים בעצמות. המהלך המקובל כיום הוא לחזור על מיפוי העצמות במטרה לאשר את נוכחות הנגעים הללו לאחר 6-12 שבועות, צעד אשר עשוי לחשוף את החולים לרעילות משנית לטיפול ולדחות את התחלת טיפולים אחרים העשויים להיות יעילים.
מומחים בתחום הסבירו כי הממצאים תומכים בהערכה מדויקת יותר של גרורות לעצמות. חלק מהגישות הללו כוללות כימות טוב יותר של נטל גרורות לעצמות עם מדד מיפוי עצמות אוטומטי או גישות הדמייתיות חדשות.
JAMA Oncology 2019
לידיעה במדסקייפ