משלב Saracatinib עם Docetaxel אינו מוביל לשיפור התוצאות בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Genitourinary Cancers Symposium.
השערת החוקרים הייתה כי תתכן תועלת לתוספת Saracatinib לטיפול בחולים עם סרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס והם בחנו תיאוריה זו במחקר בשלב 1/2. הם מדווחים על התוצאות ב-10 חולים בחלק המחקר בשלב 1 ועל 140 חולים בחלק המחקר בשלב 2.
בשלב 1, חולים קיבלו טיפול ב- Saracatinib במינון 50 מ"ג, 125 מ"ג, או 175 מ"ג, בשילוב עם Docetaxel במינון 75 מ"ג/מ"ר. לא תועדו תופעות רעילות מגבילות-מינון או אינטראקציות פרמקו-קינטיות בחולים אלו ולכן המינון של Saracatinib בשלב 2 היה 175 מ"ג ביום.
בשלב 2, החולים חולקו באקראי לקבלת Saracatinib עם Docetaxel, או פלסבו עם Docetaxel.
במונחים של יעילות, המחקר לא ענה על התוצא העיקרי של הוכחת שיפור בהישרדות ללא-התקדמות. מעבר לזאת, תועדה מגמה של שיפור בהישרדות ללא-התקדמות בחלים בקבוצת הפלסבו. בדומה, מהערכת התוצא המשני של הישרדות כוללת, החוקרים לא זיהו תועלת לתוספת Saracatinib. גם במקרה זה, תוארה מגמת שיפור הישרדות בחולים בקבוצת הפלסבו.
חציון ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 19 שבועות עם Saracatinib ועל 83 שבועות עם פלסבו (יחס סיכון מתוקן של 1.422). יתרה מזאת, לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בשני תוצאי יעילות אחרים – שינוי אבסולוטי מקסימאלי ברמות PSA ושינוי אבסולוטי בספירת תאי גידול בזרם הדם מתחילת המחקר עד לאחר שלושה מחזורי טיפול.
עם זאת, אירועים חריגים בדרגה 3 ומעלה היו נפוצים יותר בזרוע הטיפול ב- Saracatinib, בהשוואה לזרוע הפלסבו (59% לעומת 41%, בהתאמה). תופעות הלוואי הנפוצות בדרגה 3 ומעלה כללו נויטרופניה (25% לעומת 8%, בהתאמה), שלשול (12% לעומת 4%, בהתאמה) ועייפות (6% לעומת 4%, בהתאמה).
מתוך כנס ה- Genitourinary Cancers Symposium
לידיעה במדסקייפ