חדשות

טיפול מכוון כנגד אנדרוגנים עם Apalutamide משפר הישרדות ללא-התקדמות חולים עם סרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס (מתוך כנס ה-Genitourinary Cancers Symposium)

15/02/2021

 

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-Genitourinary Cancers Symposium עולה כי טיפול המכוון כנגד אנדרוגנים עם Apalutamide הביא להאטה משמעותית של התקדמות סרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס בחולים שלא קיבלו טיפול כימותרפי. הוספת Apalutamide לטיפול ב-Abiraterone Acetate ופרדניזון הובילה להארכת הישרדות ללא-התקדמות הדמייתית.

 

מדגם המחקר כלל 982 חולים עם סרטן ערמונית גרורתי ועמיד לסירוס, שגויסו למחקר בין דצמבר 2014 ועד אוגוסט 2016. בכל המשתתפים תועדה התקדמות מחלה תחת טיפול ADT (Androgen Deprivation Therapy), אך מעולם לא קיבלו טיפול כימותרפי או טיפול במעכבי מעבר אותות אנדרוגנים.

 

המשתתפים חולקו באופן שווה לטיפול ב- Apalutamide או פלסבו, אשר ניתנו בשילוב עם Abiraterone ופרדניזון. כל החולים המשיכו בטיפול ADT שקיבלו.

 

המחקר ענה על התוצא העיקרי שלו, כאשר לאחר חציון מעקב של 25.7 חודשים, חציון משך ההישרדות ללא-התקדמות הדמייתית עמד על 22.6 חודשים בקבוצת ההתערבות ועל 16.6 חודשים עם פלסבו (יחס סיכון של 0.69, p<0.0001).

 

התוצאות היו דומות בעת ניתוח הנתונים הסופי, אשר נערך לאחר חציון מעקב של 54.8 חודשים. בנקודת זמן זו, חציון ההישרדות ללא-התקדמות הדמייתית עמד על 24.0 חודשים עם Apalutamide ועל 16.6 חודשים עם פלסבו (יחס סיכון של 0.70, רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.83). חציון משך ההישרדות הכוללת עמד על 36.2 חודשים ועל 33.7 חודשים, בהתאמה, כאשר ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.

 

החוקרים מדווחים כי תועדה מגמה חיובית בהערכת הישרדות ללא-התקדמות הדמייתית והערכת הישרדות כללית בתתי קבוצות של חולים עם פרוגנוזה גרועה יותר – גברים עם גרורות ויסראליות וגברים בגילאי 75 שנים ומעלה.

 

לא תועדו הבדלים בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הפלסבו במרווח זמן הישרדות ללא-התקדמות שניה, התחלת טיפול כימותרפי ציטוטוקסי, שימוש כרוני באופיואידים והתקדמות כאב. עם זאת, בקבוצת הטיפול ב- Apalutamide תועדה עליה באחוז הגברים בהם תועדה ירידה של לפחות 50% ברמות PSA (79.5% לעומת 72.9%) ותועדו רמות PSA לא-מדידות בכל נקודת זמן במהלך הטיפול (24.6% לעומת 19.2%).

 

הטיפול ב- Apalutamide לווה בשיעור גבוה יותר של אירועים חריגים בדרגה 3/4, אירועים חריגים (63.3% לעומת 56.2%), כולל עייפות, יתר לחץ דם, פריחה, הפרעות לבביות ושבר/אוסטיאופורוזיס. איכות החיים הבריאותית ירדה עם הזמן בשתי הקבוצות, אם כי לא בהיקף בעל חשיבות קלינית.

 

מתוך כנס ה-Genitourinary Cancers Symposium

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני