מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
במשך למעלה מעשור, הרשת הלאומית לסרטן (NCCN) המליצה לגברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך לבצע מעקב פעיל בלבד כקו ראשון. כעת, ה-NCCN שינה המלצה ארוכת שנים זו בעדכון האחרון של ההנחיות לטיפול בסרטן הערמונית. הארגון ממליץ כעת לנהל מחלות בסיכון נמוך באמצעות מעקב פעיל, טיפול בקרינה או בניתוח, עם משקל שווה לכל שלוש האפשרויות. השינוי נתפס כנסיגה לאחור וזוכה לביקורת קשה מצד מומחים רבים.
מטרת המעקב הפעיל היא להימנע מתופעות הלוואי של הטיפול, העלולות לפגוע באיכות החיים של המטופל מכיוון שהן כוללות בריחת שתן והפרעות בזקפה. גברים רבים עם סרטן הערמונית בסיכון נמוך עשויים שלא להזדקק לטיפול במחלתם, שכן המחלה עשויה להתקדם לאט ולא לסכן את חייהם. עם מעקב פעיל, גברים מנוטרים באמצעות בדיקות דם, אמצעי הדמיה וביופסיות כדי לעקוב אחר המחלה, ומטופלים רק כאשר יש סימנים להתקדמותה. גישה זו צברה תאוצה ובוצעה בקרב מטופלים אמריקאים רבים מאז 2010. החשש כעת הוא שהשינוי בהנחיית ה-NCCN יוביל להפחתת שיעור המעקב הפעיל, ולהגברת שיעור הטיפול הראשוני בניתוח והקרנות במטופלים עם מחלה בסיכון נמוך, הנחשבת בעיני רבים כ-"טיפול יתר".
ההנחיות החדשות של NCCN מתנגשות עם ההנחיות של האגודה האורולוגית האמריקאית ומשנות את החזית המאוחדת ששני הארגונים הגדולים הציגו בנושא מעקב פעיל ומחלות בסיכון נמוך. ארגון חולים התומך במעקב פעיל, ASPI, כתב בהודעה מיוחדת כי מעקב פעיל נבחר כטיפול הראשוני לסרטן ערמונית בסיכון נמוך בכ-90% מהמקרים במדינות אירופה, ובכ-50% מהמקרים בארצות הברית. הוא גם מזהיר כי ביטול המילה "מועדף" לאחר המעקב הפעיל הינו בעייתי, ו"יהיו לו השלכות הרבה מעבר למה שאנו עשויים לחשוב". המהלך של ה-NCCN לשנות את ההנחיות שלו לסרטן הערמונית בסיכון נמוך בולט במיוחד מכיוון שלפני 11 שנים, ה-NCCN פרץ דרך בהמלצה על מעקב פעיל כאפשרות הטיפול הראשונית היחידה לגברים בסיכון נמוך. השערות רבות הועלו לסיבת השינוי במדיניות ה-NCCN, העיקרית בהן הייתה הסיכון שלאורך זמן, חלק מהגברים עם מחלה בסיכון נמוך הנמצאים במעקב פעיל יסווגו מחדש בביופסיה כבעלי סיכון גבוה יותר.
הסתכלות על מדדים נוספים כמו ציונים גנומיים וצפיפות PSA טובה להערכת סיכון אינדיבידואלי, "אבל עדיין, מעקב אקטיבי הוא האפשרות המועדפת לסיכון נמוך", אמר אורולוג המתנגד לשינוי.
לכתבה ב-Medscape