מנתונים שפורסמו באתר MedRxiv וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי בגברים עם תסמינים בדרכי שתן תחתונות, מדד סיכון גנטי פשוט עשוי להבחין בין אלו הנדרשים לבירור לסרטן ערמונית ומקרים בהם בירור זה מיותר. שילוב מדד סיכון זה לניהול המקרה חסך בירור מיותר לסרטן ערמונית ב-40% מהגברים עם תסמינים בדרכי שתן תחתונות.
החוקרים יצרו מדד סיכון גנטי לסרטן ערמונית על-סמך 269 וריאנטים ידוע. הם התבססו על נתוני UK BioBank וחישבו את מדד הסיכון הגנטי ב-6,779 גברים שפנו לרופא המשפחה בשל נוקטוריה, תכיפות מתן שתן, או זרם שתן לקוי; 241 גברים אובחנו עם סרטן ערמונית בתוך שנתיים.
מהנתונים עולה כי ב-241 הגברים עם סרטן ערמונית, מדד הסיכון הגנטי הממוצע עמד על 23.51 לעומת 22.92 נקודות ב-6,537 הגברים שלא אובחנו עם סרטן ערמונית בתוך שנתיים (יחס סיכויים של 2.54).
מודל סיכון משולב שכלל את הגיל ואת מדד הסיכון הגנטי ניבא אבחנה של סרטן ערמונית עם שטח מתחת לעקומה של 0.768, דיוק גבוה יותר מזה של רמות PSA לו שטח מתחת לעקומה של 0.72. הערך המנבא השלילי של המודל המשולב עלה על 99%.
מבין הגברים שפנו עם תסמינים, באלו עד גיל 40 שנים שלא היו בחמישון העליון, באלו עד גיל 50 שנים בשני החמישונים התחתונים של מדד הסיכון הגנטי ובאלו בגילאי 50-60 שנים בחמישון התחתון של מדד הסיכון שיעורי היארעות סרטן ערמונית עמדו על פחות מ-1%.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד סיכון גנטי עשוי לזהות את הגברים בסיכון הגדול ביותר לסרטן ערמונית. באלו בסיכון הגנטי הנמוך ביותר ניתן לחסוך בבטחה בירור פולשני, בעוד שבאלו בסיכון הגבוה ביותר תתכן תועלת בבירור נוסף בזריזות.
מתוך אתר MedRxiv
לידיעה במדסקייפ