מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש בפאזה 2 שהוצג בקונגרס האירופי השנתי לראומטולוגיה הראה כי ניתן לשפר שורה של תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית על ידי חוסם אינטרלוקין (IL)-17 Izokibep. כמחצית מכלל המשתתפים במחקר שטופלו ב- Izokibepהשיגו שיפור של 50% ומעלה בקריטריונים לתגובה של American College of Rheumatology (ACR50) בשבוע 16, התוצא העיקרי של הניסוי. תוצאה זו הייתה משמעותית ביותר (P = .0003) בהשוואה לקבוצת הביקורת, שבה רק 13% מהחולים שקיבלו פלצבו השיגו ACR50. כמו כן, היה שיפור משמעותי בתסמיני העור, כפי שהוערך על ידי מדד אזור וחומרת פסוריאזיס (PASI) ובהחלמה של אנתזיטיס שהתרחשה ב-88% מהחולים שקיבלו את המינון הגבוה ביותר של Izokibep.
Izokibep הוא דמוי נוגדן המעכב את IL-17A. בשל גודלו המולקולרי הקטן, כעשירית מגודלו של נוגדן חד שבטי, ניתן להשיג רמות של חשיפה גבוהה לתרופות מזריקה בודדת תת עורית ולא עירוי תוך ורידי, הנחוץ בטיפול עם נוגדנים חד שבטיים. יתרה מכך, גודלו הקטן של Izokibep מאפשר לו להגיע לרקמות מטרה בלתי נגישות לנוגדנים החד שבטיים הגדולים בהרבה. עד כה יותר מ-300 חולים טופלו ב-Izokibep, חלקם עד 3 שנים, אך לא כולם סבלו מדלקת מפרקים פסוריאטית. התרופה נבדקה בחולים עם פסוריאזיס, וקיימים מספר ניסויים פעילים, כולל אחד בדלקת ספונדיליטיס, אחר בדלקת אובאיטיס לא זיהומית ואחד במחלת hidradenitis suppurativa.
הניסוי שהוצג בקונגרס EULAR 2022 בדק שתי מנות של Izokibep - 40 מ"ג ו-80 מ"ג - שניתנו בזריקה תת עורית כל שבועיים, לעומת פלצבו ב-135 חולים מבוגרים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה. כדי להיכלל בניסוי, המטופלים היו צריכים להיות עם לפחות שלושה מפרקים נפוחים ולפחות שלושה מפרקים רגישים, והייתה להם תגובה לא מספקת לטיפול קודם, כולל תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות, תרופות אנטי-ראומטיות קונבנציונליות או מעכבי TNF. המחקר היה רב-מרכזי ב-22 אתרים, כאשר התוצא העיקרי היה תגובת ACR50 לאחר 16 שבועות. תגובה זו התרחשה ב-52% מהחולים שקיבלו מינון של 80 מ"ג של Izokibep, 48% מהחולים שקיבלו מינון של 40 מ"ג, ורק 13% מהחולים שחולקו אקראית לפלצבו.
לכתבה ב-Medscape
למאמר ב-clinicaltrials.org