חדשות

עדויות חדשות תומכות ביעילות ובטיחות Ixekizumab בטווח הארוך בחולים עם פסוריאיזס בדרגה מתונה-עד-חמורה (Dermatol Ther)

05/06/2022

 

מנתוני מחקר Italian Landscape Psoriasis שפורסמו בכתב העת Dermatologic Therapy עולות עדויות נוספות התומכות ביעילות ובטיחות Ixekizumab (טאלץ) בטווח הארוך בחולים עם פסוריאזיס בדרגה מתונה-עד-חמורה.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פסוריאזיס הינה אחת ממחלות העור הדלקתיות הנפוצות עם השפעה גדולה מאוד על איכות החיים והתפקוד היומיומי של החולים. כיום ישנם מספר תכשירים ביולוגיים המאושרים לשימוש לטיפול בחולים עם פסוריאזיס רובדית בדרגה בינונית-עד-חמורה, כאשר מחקרים קליניים דיווחו על פרופיל היעילות והבטיחות של הטיפול.

 

Ixekizumab הינו נוגדן חד-שבטי המכוון באופן סלקטיבי ונקשר ל-IL-17A באפיניות וספציפיות גבוהה. דרך עיכוב פעילות IL-17A, הטיפול התרופתי מפחית רמות דלקת ומוביל לשיפור קליני במחלה.

 

במחקרי UNCOVER נבחנו היעילות והבטיחות של Ixekizumab בטווח הארוך, אך בספרות ישנם מחקרים מעטים בלבד המבוססים על נתוני עולם-אמיתי.

 

כעת מציגים החוקרים את נתוני יעילות ובטיחות Ixekizumab במדגם של 779 חולים עם פסוריאזיס רובדית בדרגה מתונה-עד-חמורה, אשר טופלו ב-Ixekizumab ב-11 בתי חולים ברחבי איטליה, עם מעקב למשך עד 192 שבועות.

 

החוקרים אספו נתונים אודות 484 גברים ו-295 נשים, כאשר 49 חולים הפסיקו את הטיפול לאחר לפחות שנתיים עקב אירועים חריגים, חוסר יעילות ראשוני, או אובדן יעילות הטיפול. 205 חולים (26.32%) אובחנו עם דלקת מפרקים פסוריאטית ולא קיבלו טיפול ביולוגי, כאשר 454 חולים (58.23%) לא קיבלו בעבר טיפול ביולוגי.

 

בסופו של דבר, 779 חולים שנכללו במחקר הרטרוספקטיבי השיגו תגובה קלינית אופטימאלית לאורך 2-4 שנות מעקב. מדד PASI (Psoriasis Area and Severity Index) ההתחלתי עמד על 16.55, כאשר לאחר 48, 96, 144 ו-192 שבועות טיפול עמד המדד על 0.57, 0.58, 0.37 ו-0.17, בהתאמה.

 

מהנתונים עולה כי הטיפול ב-Ixekizumab עשוי להוביל לשיפור מהיר אך פרוגרסיבי במדד PASI וכן לשיפור שביעות הרצון של החולים.

 

החוקרים קבעו כי Ixekizumab הינו מעכב בטוח של IL-17 המתאפיין בתגובה קלינית מהירה, אך גם יעילות ארוכת טווח, כפי שעולה ממחקרים אקראיים ומעדויות עולם-אמיתי.

 

Dermatol Ther. 2022 May 31

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני