ממחקר, שפורסם במהדורת אוקטובר של Journal of Pediatrics עולה, כי תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר (very low birth weight) המטופלים עם nitric oxide (NO) בשאיפה הם בעלי סיכוי נמוך יותר באופן מובהק להשתמש בתרופות נשימתיות לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ יילודים.
החוקריםם מציינים, כי מחלת ריאות עדיין מהווה את אחד הסיבוכים השכיחים ביותר של הפגות. תינוקות רבים הנולדים במשקל לידה נמוך ביותר עם או ללא היסטוריה של bronchopulmonary dysplasia (BPD) ממשיכים לסבול ממחלת ריאות סימפטומטית בשנים הראשונות לאחר שחרורם מטיפול נמרץ יילודים.
במסגרת המחקר החוקרים בדקו האם NO בשאיפה מפחית אינדיקטורים לתחלואה ריאתית ארוכת-טווח לאחר השחרור מטיפול נמרץ יילודים. הצוות השתמש בנתונים ממחקר ה- Nitric Oxide (to Prevent) Chronic Lung Disease, שגייס פגים (במשקל נמוך מ-1250 גרם) בגילאי 7-21 יום, שהונשמו והיו בסיכון גבוה ל-BPD. התינוקות היו במעקב עד גיל שנה מתוקנן לפגות.
מתוך 536 תינוקות ששוחררו, 455 (85%) הוערכו לאחר 12 חודשים; מתוכם 230 קיבלו NO ו-225 קיבלו פלצבו.
נמצא, כי התינוקות שטופלו עם NO השתמשו באופן מובהק בפחות מרחיבי סימפונות (odds ratio 0.53), משאפי סטרואידים (OR 0.50), סטרואידים סיסטמיים (OR 0.56), משתנים (OR 0.54) וחמצן ביתי (OR 0.65) לעומת הביקורות. עם זאת, לא נצפו הבדלים משמעותיים באשפוזים חוזרים או בדיווח הורי על צפצופים.
החוקרים מציעים מספר סיבות אפשריות להיעדר ההשפעה על אשפוזים ריאתים חוזרים. הסבר אחד הוא שאשפוז הינו מרקר טוב לחומרה נשימתית ו-NO אינו מונע מחלה חמורה. מאידך, אשפוז חוזר עשוי להוות מרקר גרוע לחומרת המחלה, שכן פקטורים לא ביולוגיים רבים כגון חופשות, מצב ביטוח, מצב סוציואקונומי ואינטראקציות מטפל/חולה עשויים להשפיע על ההחלטה לאשפז את הילד.
החוקרים מסיקים, כי התועלת הריאתית של NO בשאיפה נראית מבטיחה, אך ההחלטה לבסס שימוש רוטיני צריכה לקחת בחשבון את תוצאות ההערכה הנוירו-התפתחותית בגיל שנתיים.
J Pediatr 2008;153:525-529
לידיעה במדסקייפ