מדד סיכון גנומי חדש עשוי לשפר משמעותית את יכולת חיזוי תוצאות הטיפול בחולים עם פיברוזיס ריאתי אידיופטי (IPF או Idiopathic Pulmonary Fibrosis), בהשוואה למדדים קליניים בלבד, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת Lancet Respiratory Medicine.
החוקרים גייסו למחקר 425 משתתפים משישה מרכזים בבריטניה, ארצות הברית וגרמניה. גיל המשתתפים הממוצע עמד בתחילת המחקר בין 60 ל-70, בתלות במרכז הרפואי; מרבית המשתתפים (65-89%) היו גברים.
במסגרת המחקר נאספו דגימות תאים מונונוקלארים מדם היקפי או דם מלא מכל המשתתפים בתחילת המחקר ומ-98 (23%) משתתפים במהלך 4-6 שנות המעקב.
לאחר הערכת 52 חותמות גנטיות, החוקרים התבססו על אלגוריתם SAMS (Scoring Algorithm for Molecular Subphenotypes(, שהם פיתחו במטרה לסווג חולים בסיכון נמוך או גבוה, על-פי החותמת הגנטית.
בקרב חולים בסיכון נמוך ובסיכון גבוה בכל מדגם תועדו הבדלים משמעותיים בתמותה או הישרדות ללא-השתלה (טווח יחסי סיכויים של 2.03 עד 4.37). מהנתונים עלה יחס סיכון מוגבר באופן דומה בחולים בסיכון גבוה (2.18 לתמותה ו-2.04 להישרדות ללא-השתלה).
הוספת 52 פרופילי גנים בסיכון למגדר, גיל ומדד פיזיולוגי הובילה לשיפור משמעותי ביכולת החיזוי.
פרופילי הסיכון נטו שלא להוביל לשינוי בחולים לא-מטופלים, אך שינויים זמניים במדדי SAMS, כפי שנקבע בשני המדגמים, נקשרו עם שינויים במדדי FVC. לדוגמא, בחלק מהחולים בסיכון גבוה תועדה נסיגה של פרופיל הסיכון הגנומי לאחר התחלת טיפול כנגד פיברוזיס.
משילוב הנתונים עולה כי מידע זה עשוי להיות חשוב מאוד בתעדוף השתלה או בחירת חולים למחקרים להערכת טיפולים תרופתיים.
Lancet Respir Med 2017
לידיעה במדסקייפ