פחות ממחצית מהחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) המתאימים לשיקום ריאתי מופנים לתוכניות אלו, כך עולה מנתונים חדשים משלושה בתי חולים באוסטרליה, אשר פורסמו בכתב העת Chest.
החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים הראו כי חלק קטן מהחולים עם COPD מופנים לתוכניות שיקום ריאתי. כעת הם בחנו את הנתונים אודות 391 מבוגרים עם COPD (גיל ממוצע, 69 שנים; 55% גברים) אשר הוגדרו כמועמדים מתאימים לתוכניות שיקום ריאתי בשלושה בתי חולים שלישוניים באוסטרליה. במסגרת המחקר נאספו נתונים אודות גיל, מין, תפקוד ריאתי, הרגלי עישון ועניין בהשתתפות בתוכנית שיקום ריאתי. הפניות לשיקום ריאתי זוהו באמצעות מערכות הפניה ממוחשבות, רשומות רפואיות ודיון עם המשתתפים והפיזיותרפיסטים האחראיים לתיאום.
מהנתונים עולה כי 156 חולים התאימו לשיקום ריאתי ומבין אלו, 47% הופנו לתוכנית שיקום ריאתי. למרות שיעור תת-אופטימאלי, שיעור החולים שהופנו לתוכניות שיקום נשימתי במחקר הנוכחי היה גבוה משמעותית מהשיעור שדווח בעבר.
החוקרים מדווחים כי 82 משתתפים שהוגדרו כמתאימים לשיקום ריאתי לא הופנו לתוכנית זו, כאשר ל-11% הוצעה הפניה לשיקום ריאתי מאיש צוות רפואי והם לא פנו לתוכנית ול-18% הוצעה הפניה לתוכנית שיקום ריאתי מאיש צוות רפואי אך הם דחו את ההצעה.
המשתנה היחיד אשר הבחין בין אלו שהופנו לתוכנית שיקום ריאתי ואלו שלא הופנו לתוכנית זו היה העניין שהביעו החולים בהשתתפות בתוכנית זו, עם הבדל ממוצע בעניין לפי מדד Visual Analog Scale של 22 יחידות.
המכשולים הנפוצים ביותר לאי-השתתפות בתוכנית שיקום ריאתי עליהם דיווחו 26% מהמשתתפים נגעו לגורמים סביבתיים ומשאבים, כולל בעיות הנוגעות למרחק ממקום ביצוע השיקום הנשימתי, תחבורה או חוסר גמישות של התוכניות שהובילו לקשיים להתאמת התוכנית ללוח הזמנים.
החוקרים מציינים כי גישות של החולים לפיהן הן כבר ערכו פעילות גופנית מספקת (5%), תכונות אישיות מופנמות (4%) ותחושת חוסר-ערך (1%) הפחיתו את העניין שהביעו המשתתפים בהשתתפות בתוכניות שיקום נשימתי.
שיתוף פעולה של חולים עם COPD, רופאים וחוקרים מספק הזדמנות ייחודית לפתח גישות חדשות להגברת העניין של החולים ולשפר את ההפניות לתוכניות שיקום ריאתי בקרב חולי COPD במרכזים שלישוניים.
Chest, 2022
לידיעה ב-Healio