במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי המשך טיפול בדקסמתזון לאחר שחרור מאשפוז בשל COVID-19 אינו מלווה בהפחתת שיעור האשפוזים החוזרים או תמותה.
החוקרים מארצות הברית השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי ב-15 מרכזים בארצות הברית. מדגם המחקר כלל 1,164 מבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה, אשר שוחררו לאחר אשפוז בשל COVID-19 בין תחילת מאי ועד סוף חודש ספטמבר בשנת 2020. כל המשתתפים קיבלו טיפול בדקסמתזון במשך פחות מעשרה ימים, אשר ניתן במינון של 6 מ"ג ביום, עד לשחרור.
כל המשתתפים שוחררו לאחר 16 ביוני. הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 55 שנים ומרביתם היו גברים (57.9%). חציון משך הטיפול באשפוז בדקסמתזון עמד על 4 ימים.
מבין אלו, 692 חולים (59.5%) המשיכו בטיפול בדקסמתזון לאחר השחרור למשך חציון של חמישה ימים. חציון משך הטיפול הכולל בדקסמתזון בחולים אלו עמד על עשרה ימים.
בקרב חולים אלו, שיעור האשפוזים החוזרים או תמותה בתוך 14 ימים עמד על 9.1%, לאחר חציון של שלושה ימים מהשחרור, זאת בהשוואה לשיעור של 11.4% בקרב חולים שלא טופלו בדקסמתזון. מניתוח סטטיסטי עלה כי יחס הסיכויים המתוקן לאשפוז חוזר או תמותה בתוך 14 ימים בחולים שהמשיכו בטיפול בדקסמתזון עמד על 0.87 (רווח בר-סמך 95% של 0.58-1.3), בהשוואה לחולים שלא המשיכו בטיפול בסטרואידים.
החוקרים כותבים כי למרות שהמחקר נערך בשלב מוקדם של מגפת הקורונה, הממצאים רלבנטיים גם היום, בפרט מאחר והטיפול בקורטיקוסטרואידים הפך למרכיב מרכזי בטיפול ב-COVID-19.
JAMA Network Open 2022
לידיעה ב-Healio