חדשות

מבוגרים שהחלימו מסרטן בילדותם עלולים לסבול מסיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולאריות (מתוך BMJ)

13/12/2009

מאת ד"ר נגה ליפשיץ

 

מתוצאות מחקר שפורסם ב-8 בדצמבר 2009 ב-BMJ, עולה כי נמצא קשר בין ממאירות בילדות ובין סיכון מוגבר להפרעות לבביות, כולל אי ספיקת לב, אוטם לבבי, מחלת פריקרד או הפרעות מסתמיות. במחקר נמצא כי גורמים אלו מהווים את סיבת המוות הלא-ממאירה המובילה באוכלוסיה זו.

 

החוקרים כותבים כי ההפרעות הלבביות נצפו גם במשתתפים שטופלו במינונים נמוכים של כימותרפיה מקבוצת האנטראציקלינים, ובמינוני קרינה נמוכים. לאור תוצאות המחקר הם ממליצים להגביר את מודעות הקרדיולוגים לכך שצעירים שסבלו מסרטן בילדותם עלולים לסבול ממחלה לבבית מוקדמת, ומציינים כי רצוי לבצע מעקב צמוד אחר מטופלים אלו.

 

זהו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 14,358 משתתפים שאובחנו בגיל צעיר מ-21 שנים כסובלים מלויקמיה, סרטן המוח, לימפומה ע"ש הודג'קינס, ממאירות כלייתית, נוירובלסטומה, סרקומה של רקמות רכות, או סרטן של העצמות בשנים 1970-1986, ושרדו לפחות 5 שנים. קבוצת הביקורת כללה 3,899 אחים של משתתפי המחקר.

 

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר מובהק בין ממאירות בילדות ובין אי ספיקת לב (HR 5.9, p<0.001), אוטם לבבי (HR 5.0, p<0.001), מחלת פריקרד (HR 6.3, p<0.001) או הפרעה מסתמית (HR 4.8, p<0.001). החוקרים מציינים כי במשתתפים שטופלו בכימותרפיה מקבוצת האנטראציקלינים במינון של 250 מ"ג/מ2 או יותר, נמצא סיכון גבוה פי 2-5 לאי ספיקת לב, מחלת פריקרד והפרעה מסתמית, בהשוואה למשתתפים שסבלו מסרטן אך לא טופלו בתרופות אלו. כמו כן, חשיפה של הלב לקרינה במינון 1500 cGy או יותר, נקשרה לסיכון כפול לאי ספיקת לב, אוטם לבבי, מחלת פריקרד והפרעה מסתמית, בהשוואה לסיכון של המשתתפים שלא טופלו בקרינה. החוקרים מציינים כי במחקר נמצא סיכון גבוה במיוחד לאוטם לבבי במשתתפים שסבלו מלימפומה ע"ש הודג'קינס (HR 12.2) ונוירובלסטומה (HR 11.1).

 

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי תוצאות המחקר תואמות לתוצאות עבודות קודמות בתחום, שהדגימו סיכון מוגבר לסיבוכים לבביים בחלק מהמבוגרים שהחלימו מסרטן בילדות. כותבי מאמר המערכת מציינים כי בשלב זה לא ברור מהו המעקב המתאים אחר אוכלוסיה זו, ודרושים מחקרים נוספים בנושא.

 

מומחית מהתחום ציינה כי לאור הסיכון הלבבי המוגבר הכרוך במתן של תרופות כימותרפיות מסוימות, על הקרדיולוגים והאונקולוגים לעבוד בשיתוף פעולה. לאחרונה התפרסם מאמר סקירה בנושא ב- Journal of the National Cancer Institute, המסכם את הרעילות הלבבית האפשרית של מגוון תרופות כימותרפיות, ומדגיש את הצורך בהערכת הסיכון לקרדיווסקולארי לפני מתן הטיפול.

 

 

BMJ 2009;339:b4606

 

BMJ 2009;339:b4691

 

J Natl Cancer Inst 2009

 

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני