בחולים תחת טיפולי המודיאליזה, מדד TBS (Trabecular Bone Score) עשוי לסייע בחיזוי הסיכון העתידי לשברים, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association of Clinical Endocrinologists. החוקרים טוענים כי מדד TBS עשוי להיות טוב יותר מ-BMD (Bone Mineral Density) באוכלוסיית חולים זו.
מדגם המחקר כלל 98 חולים תחת טיפולי המודיאליזה קבועים, בהם תועדו מדדי TBS נמוכים יותר בעמוד השדרה המותני, בהשוואה לביקורות תואמות עם תפקוד כלייתי תקין (הבדל של 0.072, p<0.001). בנוסף, בחולים תחת טיפולי המודיאליזה תועדו מדדי T-score ו-Z-score נמוכים יותר משמעותית לפי TBS, בהשוואה לנבדקים עם תפקוד כלייתי תקין (0.83 סטיות תקן ו-0.81 סטיות תקן, בהתאמה), התואמים בגיל, מין וצפיפות עצם בעמוד שדרה מותני.
החוקרים מסבירים כי מדדי TBS נמוכים יותר עשויים לשקף את השינויים והנזק במיקרו-ארכיטקטורה של העצם, האופייניים בחולים אלו. עם זאת, צפיפות העצם בעמוד שדרה מותני לא הייתה שונה משמעותית בין אלו תחת טיפולי המודיאליזה או ביקורות תואמות. בנוסף, לא זוהה כל הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות במדדי T-Score או Z-score לפי צפיפות המינראלים של העצם.
החוקרים זיהו עוד קורלציה בין מדדי TBS ובין BMD – כל אחד מהם עלה בנוכחות עליה במדד המקביל – הן בחולים תחת טיפולי המודיאליזה והן אלו עם תפקוד כלייתי תקין. קורלציה דומה זוהתה בין מדדי TBS ומדדי BMD בצוואר הירך.
הערכת הסיכון לשברים בתוך עשר שנים לאחר תקנון ל-TBS הדגימה עליה אבסולוטית בסיכון לשבר אוסטיאופורוטי מג'ורי ושבר ירך בחולי המודיאליזה (חציון של 5.3 לעומת 3.7 ושל 1.5 לעומת 1.9, בהתאמה). תקנון למדד TBS הדגים דפוסים דומים כאשר החוקרים בחנו חולי המודיאליזה בגילאי 60 שנים ומעלה (חציון של 6.5 לעומת 4.7 ושל 2.3 לעומת 1.7, בהתאמה). מצד שני, תקנון למדד TBS לא השפיע משמעותית על הסיכון האבסולוטי כאשר החוקרים בחנו רק ביקורות תואמות עם תפקוד כלייתי תקין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מדדי BMD אינם תמיד מסייעים בהערכת הסיכון של חולי דיאליזה ולכן מדד TBS עשוי לשמש כאמצעי עזר במקרים אלו.
מתוך כנס ה-AACE
לידיעה ב-MedPage Today