מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי זיהום COVID-19 עשוי להעיד על מצב קרישיות-יתר. חוקרים מסין מתארים שלושה מקרים שאושפזו ביחידת טיפול נמרץ עם עדות ל-SARS-CoV-2 ומחלת COVID-19 בדרגה חמורה עם עדות להפרעת קרישה משמעותית קלינית, נוגדנים כנגד פוספוליפידים ומספר רב של אוטמים מוחיים.
נוגדנים כנגד פוספוליפידים מכוונים כנגד חלבונים ונוכחות נוגדנים אלו חיונית לאבחנה של תסמונת APS (Antiphospholipid Syndrome). עם זאת, נוגדנים אלו עשויים להופיע באופן זמני בחולים עם מחלה קריטית ומגוון זיהומים.
המקרה הראשון מתאר חולה בן 69 שנים עם היסטוריה של יתר לחץ דם, סוכרת ואירוע מוחי, אשר פנה בתלונות על חום, שיעול, קוצר נשימה, שלשול וכאבי ראש. הטיפול הראשוני ל-COVID-19 היה טיפול תומך, אך לאור הידרדרות במצב החולה עם כשל נשימתי הוא חובר למנשם. בדיקות הדמיה הדגימו הצללות זכוכית מט ותסנינים ריאתיים דו-צדדיים.
הרופאים המטפלים זיהו איסכמיה בשתי הגפיים התחתונות ואצבעות 2 ו-3 בכף יד שמאל. הדמיה מוחית הדגימה אוטמים מוחיים באזורים מרובים בשני הצדדים.
בדיקות מעבדה בעת הקבלה לאשפוז ליחידת טיפול נמרץ העידו על לויקוציטוזיס, תרומבוציטופניה, עליה בערכי PT ו-PTT, עם רמות מוגברות של פיברינוגן ו-D-Dimer. בדיקות סרולוגיות היו חיוביות לנוגדנים מסוג IgA ו-IgG כנגד β2-glycoprotein I, כמו גם נוגדני IgA כנגד Cardiolipin.
שני המקרים האחרים כללו חולה בת 65 שנים וחולה בן 70 שנים. בשני המקרים הללו התמונה הקלינית הייתה דומה לזו של החולה הראשון, כולל תוצאות נוגדני IgG ו-IgG כנגד β2-glycoprotein I, ונוגדני IgA כנגד Cardiolipin.
נוכחות נוגדנים עשויה לעיתים נדירות לאירועים תרומבוטיים ועשוי להיות מאתגר להבחין בין אלו ובין סיבות אחרות לתרומבוזיס רב-מוקדי בחולים במצב קשה, דוגמת DIC (Disseminated Intravascular Coagulation), HIT (Heparin Induced Thrombocytopenia) ומיקרו-אנגיופתיה תרומבוטית.
מומחים בתחום מסבירים כי יש עדויות למצב קרישיות-יתר במקרי COVID-19 וכי הדבר עדיין אינו ברור לחלוטין. חלק מהחולים מפתחים תסחיף ריאתי, אחרים מפתחים אי-ספיקת כליות על-רקע מיקרו-תסחיף ברמת הכליות.
ידוע כי זיהומים עשויים לגרום למצב קרישיות-יתר והבנת מצב קרישיות-יתר זה עשויה להיות חשובה מאוד.
N Engl J Med. Published online April 8, 2020
לידיעה במדסקייפ