מאת מערכת אי-מד
בחולי דלקת פרקים שגרונית (RA) שלהם יש גם עודף משקל סובלים ממחלה פעילה יותר ומשיעורים נמוכים יותר של רמיסיה, ונראה כי סיכוייהם כפולים להזדקק לטיפול במעכב-TNF (tumor necrosis factor inhibitor) מאשר חולים במשקל תקין, כך לפי מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של ה-EULAR (European League Against Rheumatism).
לדברי החוקרים, השכיחות של השמנה ו-RA ן עולה במדינות ברחבי העולם, ומחקרם מאשש את הטענה על הקשר בין השמנה לבין דלקת וכן כי BMI גבוה משפיע לרעה על מצב החולים עם RA. במחקר נכללו 346 חולים עם RA מוקדמת שסווגו לפי משקל רגיל (48.6% מהמשתתפים), עודף משקל (39% מהמשתתפים) והשמנת יתר (12.4%). המשתתפים קיבלו טיפול באסטרטגיית treat-to-target כשהמטרה היא להגיע לרמיסיה בעזרה מטוטרקסט עם או בלי קורטיקוסטרואידים. במידת הצורך, מעכב TNF הוסף לטיפול. בתחילת המחקר מדד פעילות המחלה החציוני עמד על 3.6. מטופלים שמנים סבלו ממחלה פעילה יותר ומהגבלות חריפות יותר בתנועה לפי שאלון הערכת הבריאות, בהשוואה למטופלים עם משקל תקין.
בבדיקת מעקב שנערכה לאחר שנה, שיעורי הרמיסיה היו גבוהים באופן מובהק עבור המטופלים במשקל התקין בהשוואה למטופלים עם השמנת יתר (49% מול 24%, כש-P=.08) ובהשוואה למטופלים במשקל יתר (49% מול 28.7%, P = .08). שיעורי הרמיסיה לפי אינדקס פעילות המחלה הקליני לאחר שנה היה 50% במשתתפים במשקל התקין, 37% במשתתפים עם עודף משקל ורק 31% במשתתפים השמנים. כמו כן, הטיפול במעכב TNF בשל תגובה לא אופטימלית היה נחוץ בכ-16% מהמשתתפים במשקל התקין לעומת 28.1-28.8% במשתתפים במשקל יתר או השמנים. נראה אם כן כי למטופלים עם RA הסובלים מהשמנה או עודף משקל סיכוי נמוך יותר להגיע לרמיסיה.
לכתבה במדסקייפ
European League Against Rheumatism (EULAR) Congress 2013