מתוצאות מחקר חדש עולה כי בדיקות הדמיה דיגיטאליות עשויות להביא לשיפור אבחנת רטינופתיה של פגות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics.
החוקרים ערכו מחקר מיקרו-סימולציה של מדגם היפותטי של 650 יילודים שנולדו לאחר 23-30 שבועות הריון, להערכת חמש גישות לזיהוי רטינופתיה של פגות: בדיקת רטינופתיה של פגות בלבד, בדיקת הדמיה דיגיטאלית, בדיקת הדמיה דיגיטאלית עם בדיקת רטינופתיה של פגות בשחרור, בדיקת הדמיה דיגיטאלית עם כלל עצירה בסיכון נמוך ובדיקת הדמיה דיגיטאלית עם כלל עצירה בסיכון נמוך ובדיקה בשחרור.
כל גישה זיהתה כמעט את כל המקרים של רטינופתיה של פגות מסוג 1 עד למועד השחרור, העברה, או 40 שבועות לאחר מחזור ווסת האחרון של האם, אך רק בדיקת הדמיה דיגיטאלית עם בדיקה בשחרור זיהתה את כל המקרים.
השילוב של בדיקת הדמיה דיגיטאלית עם בדיקה בשחרור צפוי להפחית את מספר היילודים הנדרשים למעקב, אך מלווה בעליה של 9.6% בהיקף הבדיקות. בהשוואה לבדיקת רטינופתיה של פגות בלבד, גישה משולבת תוביל לעליה של 29% בעלויות הרפואיות.
שיעור היילודים שנדרשו למעקב בשל רטינופתיה של פגות נע בין 47.5% עם בדיקות הדמיה דיגיטאליות עם כלל עצירה בסיכון נמוך ובדיקה בשחרור ועד 92.5% עם בדיקות הדמיה של כלל היילודים.
בדיקת הדמיה דיגיטאלית עם כלל עצירה בסיכון נמוך הייתה הגישה הכי פחות יקרה מבחינת המערכת הרפואית, אך לוותה בסיכון של 20% לפספס מקרה אחד של רטינופתיה של פגות מסוג 1, שלא היה מיועד למעקב בדיקת רטינופתיה של פגות.
החוקרים מצאו גם עלות גבוהה מאוד הכרוכה בזיהוי רטינופתיה של פגות ביילודים אלו שהיו בסיכון נמוך להפרעה חמורה. מאחר ורטינופתיה של פגות עלולה להוביל לעיוורון, ייתכן כי עלויות אלו מתקבלות על הדעת.
מומחים בתחום מדגישים כי מדובר במחקר המבוסס על נתונים מארצות הברית ומסבירים כי במדינות רבות בעלות הכנסה בינונית אוכלוסיית הפגים בסיכון לרטינופתיה של פגות היא שונה מאוד, עקב טיפול לא-הולם ביילודים. במקרים אלו רטינופתיה חמורה עשויה להיות הרבה יותר נפוצה.
Pediatrics 2015
לידיעה במדסקייפ