ה-Joint Task Force on Practice Parameters דן לאחרונה בהנחיות עדכניות לאבחנה, ניהול וטיפול בדלקת האף. ההמלצות העדכניות פורסמו במהדורת אוגוסט של ה-Journal of Allergy and Clinical Immunology.
דלקת האף מאופיינת על-ידי אחד או יותר מהתסמינים הבאים: גודש אפי, נזלת (קדמית ואחורית), התעטשויות וגרד. היא קשורה לרוב בדלקת, אך חלק מצורותיה, כגון דלקת אף וזומוטורית או אטרופית אינן בעיקר דלקתיות. דלקת האף לרוב מלווה בתסמינים המערבים את העיניים, האוזניים והגרון.
להלן עדכוני המפתח הנכללים בהנחיות:
- סקירת המוצרים הפרמקולוגיים שנעשו זמינים מאז פרסום ההנחיות הקודמות בשנת 1998 אודות אבחון וניהול של דלקת האף.
- על בסיס הוכחות חדשות יותר, הגדרה טובה יותר של מיקום תרופות המשמשות לטיפול, כגון אנטגוניסט לרצפטור ללויקוטריאן.
- הצגת המונח אפיזודי ביחס לדלקת אף, הנגרמת על ידי חשיפה ספורדית לאלרגנים בשאיפה ודיון בנוגע להשלכות על הטיפול בדלקת אף אפיזודית.
- המלצה על תרופות מסוימות, בעיקר קורטיקוסטרואידים תוך-אפיים (INS- intranasal corticosteroids ) לשימוש על-פי הצורך.
- הדגשת החשיבות של זיהוי מחלות נלוות לנזלת אלרגית. אלה כוללות אסתמה, סינוסיטיס ודום נשימה חסימתי בשינה. בנוסף מודגשת החשיבות של ביצוע בדיקות מתאימות, כגון בדיקת תפקודי ריאות ובדיקת דם נשימה בשינה.
- סקירת ההוכחות בנוגע לשימוש בטיפול משולב, בעיקר השימוש באנטגוניסטים לרצפטור ללויקוטריאנים יחד עם אנטי-היסטמינים.
- ההנחיות העדכניות מדגישות את הצורך לשקול את התועלות לעומת נושאי בטיחות שעלו לאחרונה בנוגע לתרופות אורליות להפחתת גודש בטרם השימוש בהם בילדים מתחת לגיל שש שנים.
- מומלץ כיום כי אנטי-היסטמינים מהדור השני יישקלו כתרופות בטוחות לשימוש במהלך ההיריון.
- INS עשויים לשמש להקלת התסמינים של דלקת לחמית אלרגית הקשורים בנזלת אלרגית.
- יש לשקול שימוש ב-Rhinitis Action Plan.
- סקירת הליכים חדשים- דיאגנוסטיים וניתוחיים- הזמינים לאחרונה, כולל acoustic rhinometry ו-radiofrequency volumetric tissue reduction.
האופציות הפרמקולוגיות העיקריות לטיפול בדלקת האף הן כדלקמן:
- כאשר משמשים באופן רציף, אנטי-היסטמינים או אנטגוניסטים פומיים לרצפטור H1 הם יעילים ביותר עבור נזלת אלרגית עונתית ורב-שנתית, אך פעילותם המהירה הופכת אותם גם למתאימים לשימוש על-פי צורך בנזלת אלרגית אפיזודית.
- אנטי-היסטמינים אורליים פחות יעילים עבור גודש אפי לעומת תסמינים אפיים אחרים, ואופציות אחרות מועדפות בכלליות עבור נזלת אלרגית חמורה יותר. בנזלת אלרגית אנטי-היסטמינים אורליים פחות יעילים יחסית ל-INS, אך הם יעילים במידה דומה לזו של INS בהקלת תסמינים נלווים בעיניים.
- אנטי-היסטמינים מהדור השני לרוב מועדפים על פני הדור הראשון הודות לצמצום סדציה, ירידה ביכולת הביצוע והשפעות אנטי-כולינרגיות. במינונים המומלצים, האנטי-היסטמינים מהדור השני fexofenadine, loratadine ו-desloratadine אינם גורמים לסדציה.
- קורטיקוסטרואידים אורליים עשויים להתאים לתסמינים אפיים חמורים מאוד כאשר ניתנים כקורס קצר (5-7 ימים), והם עדיפים על-פני מתן יחיד או חוזר של קורטיקוסטרואידים במתן תוך שרירי.
- מפחיתי גודש אורליים כולל pseudoephedrine, המפחית גודש אפי, על אף שתופעות הלוואי כוללות אינסומניה, איריטביליות, פלפיטציות ויתר לחץ דם.
- מתוך האנטגוניסטים לרצפטור ללויקוטריאן, montelukast מאושר עבור נזלת אלגית עונתית ורב-שנתית, ותופעות הלוואי הן מינימאליות. אולם, עם loratadine כמדד, הם לא נראו כבעלי יעילות שונה באופן מובהק מאנטי-היסטמינים אורליים. מאחר ואנטגוניסטים לרצפטור ללויקוטריאן מאושרים הן עבור נזלת אלרגית והן עבור אסתמה, ניתן לשקול את השימוש בהם בחולים הסובלים משני המצבים.
- אנטי-היסטמינים במתן תוך-אפי יעילים הן עבור נזלת אלרגית עונתית והן עבור רב-שנתית. פעילותם המהירה הופכת אותם למתאימים גם לשימוש על-פי צורך בנזלת אלרגית עונתית. על-אף שהיעילות שלהם בנזלת אלרגית היא טובה כמו זאת של אנטי-היסטמינים אורליים מהדור השני ואולי אף יותר, הם אינם יעילים כמו INS עבור תסמינים אפיים. משום שהם מאושרים גם עבור דלקת אף ווזומוטורית, הם מהווים אופציה הולמת בחולים עם דלקת אף מעורבת. תופעות הלוואי של azelastine תוך-אפי הן טעם מר וישנוניות.
- אנטי-כולינרגים במתן תוך-אפי הם בעלי פעולה מהירה ולכן מתאימים לדלקת אף אפיזודית. על אף שהם מפחיתים נזלת, הם אינם יעילים עבור תסמינים אחרים של נזלת אלרגית עונתית ורב-שנתית. עלול להיות יובש של הקרומים באף, אך פרט לכך תופעות הלוואי הן מינימאליות.
- INS הם היעילים ביותר כמונותרפיה בנזלת אלרגית עונתית ורב-שנתית, כולל גודש אפי. שימוש על-פי צורך ב-INS עשוי להיות יעיל בנזלת אלרגית עונתית ועשוי להישקל גם בחולים עם נזלת אלרגית אפיזודית. זמן ההשפעה האופיני הוא 12 שעות, שהינו איטי יותר מאשר עם אנטי-היסטמינים אורליים או תוך-אפיים, אך בחלק מהחולים הקלת התסמינים מתחילה תוך 3-4 שעות.
- עבור נזלת אלרגית עונתית ורב-שנתית, INS הינם יעילים יותר מאשר טיפול משולב עם אנטי-היסטמינים אורליים ואנטגונסטים לרצפטור ללויקוטריאן. עבור תסמינים נלווים בעיניים של נזלת אלרגית, יעילות INS דומה לזאת של אנטי-היסטמינים. INS הם אופציה הולמת גם עבור דלקת אף מעורבת, מאחר ותרופות בקבוצה זאת יעילות גם בחלק מהדלקות שאינן אלרגיות. ל-INS אין תופעות לוואי סיסטמיות משמעותיות במבוגרים, וכאשר הם משמשים במינונים המומלצים, הם לא נמצאו כמדכאים גדילה בילדים עם נזלת אלרגית רב-שנתית. תופעות לוואי מקומיות הן מינימאליות, אך גירוי אפי ודימום מתרחשים, ופרפורציה של מחיצת האף מדווחת לעיתים נדירות.
- cromolyn תוך-אפי עשוי להיות שימושי כטיפול אחזקה בנזלת אלרגית. פעולתו מתחילה תוך 4-7 ימים, אך תועלת מלאה עשויה להופיע רק לאחר מספר שבועות. מתן הטיפול מעט לפני החשיפה בדלקת אף אפיזודית מגנה מפני תגובה אלרגית למשך 4-8 שעות. Cromolyn תוך-אפי אינו יעיל כמו INS, והנתונים הקיימים אינם מספיקים בכדי להשוות INS עם אנטגוניסט לרצפטור ללויקוטריאן ואנטי-היסטמינים.
מסקנת הכותבים הייתה, כי הטיפול ההתחלתי בדלקת אף לא חמורה עשוי לכלול טיפול בתרופה אחת או טיפול משולב והימנעות מחשיפה. אנטי-היסטמינים אורליים הינם יעילים בכלליות בהפחתת נזלת, התעטשויות וגרד הקשורים בנזלת אלרגית, אך יש להם השפעה אובייקטיבית קטנה על גודש אפי.
J Allergy Clin Immunol. 2008;122:S1-S84
לידיעה במדסקייפ