ממחקר חדש שהוצג בכנס ה-28 של ה-European Academy of Allergy and Clinical Immunology (EAACI) עולה כי חולים הסובלים מדלקת אף ולחמיות (Rhinoconjuctivitis) אלרגית עונתית בינונית עד קשה, הנגרמת כתוצאה מאבקה של דשא, המקבלים קורס טיפולי קצר ביותר של אלרגואידים ל-13 סוגים של אבקת דשא (grass pollen allergoid) במתן תת עורי מראים היענות מעולה ובמחיר של תופעות לוואי מקומיות בלבד.
המחקר G301 הינו מחקר קליני רב מרכזי בשלב 3, מבוקר בשימוש בתרופת דמה (פלצבו) ובהקצאה אקראית של החולים, ובו נכללו 1,028 חולים אשר גויסו למחקר ב-84 מרכזים ברחבי צפון אמריקה ואירופה. מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות וההיענות של קורס טיפולי קצר ביותר של מתן אימונותרפיה תת עורית (Ultra-short subcutaneous immunotherapy, uSCIT), ובה אלרגואיד ל-13 סוגים של אבקת דשא אשר הושם ב-L-tyrosine, יחד עם 50 מיקרוגרם של Monophosphoryl lipid A (Grass MATA MPL) אדג'ובנטי לכל זריקה.
החולים עברו הקצאה אקראית לאחת משתי קבוצות טיפול: האחת, בה החולים טופלו ב-Grass MATA MPL אשר ניתן בארבע זריקות שבועיות במינון הולך ועולה; והשנייה, בה קיבלו תרופת דמה. בכל אחת משתי הקבוצות היו 514 חולים. הטיפול ניתן מראש, בטרם בוא העונה של אבקת דשא. תופעות הלוואי המקומיות והסיסטמיות אשר הופיעו במהלך ה-24 שעות שלאחר כל זריקה תועדו, וכך נעשה גם עד לחלוף שבועיים מסיום הקורס הטיפולי. לבסוף, נתבקשו החולים למלא יומן אישי יומי למשך עונת אבקת הדשא.
לדברי החוקרים, ההיענות ושיעור החולים אשר השלימו את הטיפול היו גבוהים ביותר. סך של 97.5% מהחולים בקבוצת הפלצבו ו-95.3% בקבוצה שטופלה ב-Grass MATA MPL השלימו את הקורס הטיפולי.
באשר לתופעות הלוואי, חולים רבים יותר בקבוצת הטיפול הראשונה דיווחו על תופעת לוואי אחת לפחות במהלך תקופת הטיפול ועד לשבועיים לאחר מתן הזריקה האחרונה לעומת קבוצת הפלצבו (70.2% ו-47.0%, בהתאמה; P < 0.0001). עם זאת, נדיר היה שתופעות לוואי הביאו להפסקת הטיפול (1.0% ו-0.2%, בהתאמה), ותדירותן לא הייתה שונה בין שתי הקבוצות (P = 0.22).
החוקרים הוסיפו כי לאחר תקופת הטיפול, 43.0% מהחולים בקבוצת המחקר ו-40.7% מהחולים בקבוצת הביקורת חוו תופעות לוואי (p = 0.49), ומהם רק ב-1.9% ו-1.6% התופעות הוגדרו כמיוחסות לטיפול, בהתאמה. בנוסף, דווח כי ממוצע של 65% מהחולים לא סבלו כלל מתופעות לוואי תוך 24 שעות לאחר כל זריקה של Grass MATA MPL.
מרבית תופעות הלוואי הופיעו באזור ההזרקה, כשהשכיחות שבהן היו כאב (32.3% בקבוצת המחקר ו-16.4% בקבוצת הביקורת), גרד (30.0% לעומת 3.3%) ונפיחות (25.1% לעומת 1.8%). רוב תופעות הלוואי המקומיות היו קלות עד בינוניות וחלפו ללא צורך בטיפול. לא נרשמו מקרים של אנאפילקסיס הקשורה בטיפול. כמו כן, לא נצפה הבדל בתדירות התופעות הסיסטמיות כגון כאבי ראש וזיהומים של דרכי הנשימה העליונות בין שתי הקבוצות. החוקרים סיכמו כי תופעות הלוואי אשר דווחו לאחר תקופת הטיפול ב-cSCIT היו דומות באופיין ובתדירותן לאלו שבקבוצת הביקורת.
מתוך הכנס ה-28 של ה-European Academy of Allergy and Clinical Immunology (EAACI), שנערך ביוני, 2009, בורשה, פולין.
לידיעה ב-DocGuide