חולים המדווחים כי הם "גדושים" עשויים לסבול מנזלת, אך ממחקר חדש עולה כי הרופאים שלהם עלולים לסבור כי כוונתם היא שאף שלהם מרגיש חסום ובעקבות זאת לטפל בתסמינים שגויים.
החוקרים מסבירים כי כאשר מתפתח גודש באף, התוצא היא נפיחות, אשר מובילה להיצרות החלל לזרימת האוויר והחולה עשוי לחוש חסימה של זרימת האוויר. ניתן לטפל במצבים אלו באמצעות תרופות נוגדות-דלקת להפחתת הנפיחות.
עם זאת, כאשר החוקרים סקרו 226 חולים; 31 מומחים לאף, אוזן וגרון ו-28 רופאים עם התמחויות אחרות אודות אופן הגדרת "גודש", הם מצאו כי החולים נטו הרבה פחות לתאר חסימה של האוויר או קשיי נשימה. החולים נטו יותר להשתמש במונח "גודש" בהתייחסם לתסמינים דוגמת אף נוזל, ריר בגרון, לחץ בפנים, כבדות באזור הראש או אוזניים סתומות.
תרופות המפנות את הרירי לרוב אינן מפחיתות משמעותית נפיחות. תכשירים רבים הנמכרים ללא מרשם רופא זמינים לשימוש ומשלבים את שני סוגי התרופות, אך השימוש בתכשירים אלו כרוך בסיכון לטיפול-יתר, עם סיכון לסיבוכים.
מגוון תרופות על מדפי בתי מרקחת טוענות כי הן מקלות על גודש, כולל מכייחים, אנטי-היסטמינים וקורטיקוסטרואידים. פרסומות לתרופות ככל הנראה גורמות לבלבול בקרב המטופלים; יש פרסומות הדנות בגודש בחזה, אחרות מתמקדות בגודש בסינוסים; עוד יש פרסומות המתארות גודש באף.
לכן, אם רופאים שואלים מטופלים אודות תחושת גודש, תלונה זו אינה מגדירה את סוג הגודש. המאמר הנוכחי מדגיש את חשיבות הצגת שאלות ממוקדות יותר כאשר החולים מתארים תחושת גודש, בכדי להבין טוב יותר את מקור תלונתם.
JAMA Otolaryngol Head Neck Surg 2019
לידיעה במדסקייפ