מאמרי מערכת

מה התחדש ביל''ד במרץ 2020 ? ואיך השפיעה מגיפת הקורונה ? סקירתו החודשית של פרופ' יאיר יודפת, החברה ליל''ד

02/04/2020

לפניכם סקירת העיתונות לחודש פברואר 2020 מאת פרופ' יודפת.

מהי דעת המומחים לגבי המשך הטיפול במעכבי RAAS ביל"ד?

Patel ו – Verma מביה"ח  Brigham and Women's Hospital בבוסטון מציינים שקיימות מספר ראיות ממודלים של חיות ובני אדם שמראות שקיימת עלייה בביטוי של ACE2 בלב, במוח וגם בשתן לאחר טיפול ב – ARBs. אין לנו כל מידע שקיימים שינויים ברמתו של ACE2 בנסיוב ובריאות. יתרה מכך, איננו יודעים מהי המשמעות של הביטוי של ACE2 בפתוגנזה של COVID-19 והתמותה. זה לא מובן מאליו שגם אם טיפול במעכבי ACE ו – ARBs מעלים את הביטוי של ACE2 זה אומר שהם מעלים את כושר הזיהום של הנגיף כפי שקיימת גם אפשרות שלעלייה ב – ACE2 יש השפעה חיובית. להמשך קריאה ←

האם דנרבציה כלייתית יעילה גם בחולי יל"ד שאינם מטופלים תרופתית? מחקר SPYRAL HTN-OFF MED

מטרת המחקר הבין לאומי SPYRAL Pivotal שהוצג באופן וירטואלי בכנס ACC היתה  לבדוק את היעילות של דנרבציה כלייתית בחולי יל"ד ללא כל טיפול תרופתי. להמשך קריאה ←

האם עומס הכדורים הוא הגורם העיקרי להיעדר היענות לטיפול ביל"ד?

מטרת המחקר הבריטי היתה לבדוק גורמים שקשורים בהיעדר היענות לטיפול ביל"ד כפי שנבדק בספקטומטריה של השתן. להמשך קריאה ←

האם עישון מעלה את הסיכון ליל"ד ממוסך?

מטרת המחקר שנערך בסין היתה לבדוק את השכיחות של יל"ד ממוסך בהקשר לעישון סיגריות בקרב חולים שנבדקו במרפאות. נכלל במחקר 1646 משתתפים מהם 494 (30%) היו מעשנים. להמשך קריאה ←

האם יל"ד ממוסך במבוגרים צעירים ובגיל הביניים קשור בעלייה בתגובה הואסקולרית לגירוי מערכת העצבים הסימפתטית, ללחץ דם גבוה בערות ולעלייה בסיכון ה – CV?

מטרת המחקר הנוכחי שבוצע בארה"ב היתה לבדוק תגובה ואסקולרית לגירוי פרמקולוגי של מערכת העצבים הסימפתטית בחולי יל"ד ממוסך להמשך קריאה ←

האם לחץ דם נמוך מ – 130/80 ממ"כ בקשישים מגיל 75 ומעלה קשור בתמותה גדולה יותר?

מטרת המחקר שבוצע בבריטניה היתה לבדוק את הקשר בין לחץ דם הבסיסי והתמותה/התוצאים ה – CV באוכלוסייה מרפואה ראשונית מגיל 75 ומעלה ע"י ריבוד לשבריריות (ללא – 62.5%, קל-33.1%, מתון – 4.1% וחמור – 0.2%). להמשך קריאה ←

האם תרגילים לחיזוק שרירים מורידים את השכיחות ליל"ד?

מטרת מחקר ה"חתך" שנערך ב – 4  בדיקות סקר אמריקאיות היתה לבדוק קשר בין תרגילי כוח והשכיחות של יל"ד בקרב מדגם גדול של מבוגרים בארה"ב.

להמשך קריאה ←

האם בעיבוי של הספטום קיימת כבר הפרעה בתיפקוד העלייה והחדר השמאלי גם ביל"ד מאוזן?

מטרת המחקר הספרדי היתה לבדוק האם עיבוי של הספטום הוא סמן של השפעה גדולה יותר של יל"ד על תיפקוד הלב בשלבים הראשונים של מחלת לב היפרטנסיבית. אקו לב בוצע בקרב 163 חולי יל"ד מאוזנים היטב (54% גברים, גיל ממוצע 57 (53-60) ובקרב 22 בריאים.

להמשך קריאה ←

האם היעדר פעילות גופנית ולחץ דיאסטולי גבוה קשורים באיכות שינה גרועה בחולי יל"ד?

מטרת המחקר שבוצע באתיופיה היתה לבדוק את השכיחות והגורמים שקשורים באיכות שינה גרועה בקרב חולי יל"ד במרכז רפואי אוניברסיטאי. המחקר מסוג "חתך" בוצע בקרב 279 (50.9% גברים) חולי יל"ד תוך מעקב של שנה וחצי.

להמשך קריאה ←

האם נוכחות בשירותי דת מגינה מפני התפתחות יל"ד רק באלו עם השכלה נמוכה?

מטרת המחקר שבוצע בברזיל היתה לבדוק את הקשר בין נוכחות בשירותי דת לבין יל"ד בהתאם לרמת ההשכלה. החוקרים השתמשו בנתונים הבסיסיים של Brazilian Longitudinal Study of Adult Health .

להמשך קריאה ←

האם לטיפול ביל"ד לא בשלב המוקדם עם גילויו ולא בשלב מאוחר יותר אין כל השפעה על התמותה והאירועים ה – ?CV – סקר סיסטמתי ומטה-אנליזה.

מטרת הסקר והמטה-אנליזה שבוצעו בעיקר ע"י חוקרים מאוסטרליה היתה לבדוק האם התחלת טיפול בשלב מאוחר יותר ביל"ד בחולים בגיל הביניים עם סף לחץ דם סיסטולי של 140 ממ"כ או יותר יתבטא בתוצא בריאותי גרוע יותר בהשוואה לתחילת הטיפול מיד עם האיבחון.

להמשך קריאה ←

האם reserpine היא התרופה החמישית ביל"ד עמיד לטיפול תרופתי?

מטרת המחקר שבוצע בארה"ב מסוג "אישור רעיון" היתה האם הוספת רסרפין שהיא תרופה סימפתוליטית חזקה יכולה להוריד את לחץ הדם שעמיד לטיפול במעכבי RAS, CCBs, דיורטיקה (כלורתאלידון) ונוגדן לקולטני המינרלוקורטיקואידי.

להמשך קריאה ←

האם יל"ד קשור בתחושת כאב מופחתת? מטה-אנליזה

מטרת המטה-אנליזה היתה לבדוק את תגובת גירוי הכאב מול מדדים של תפיסה שניתנת לכימות תוך סריקת כל המחקרים שפורסמו באנגלית

להמשך קריאה ←

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני