מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה עולה, כי כאשר חולים עם מחלות המועברות באמצעות יחסי מין (STD- sexually transmitted disease) משתפים את בני זוגם בדבר מחלתם, התוצאות משתפרות. המחקר מראה, כי טיפול בבני הזוג ובדיקה ביתית עבורם מהווים אסטרטגיות ניהול יעילות להפחתת הדבקה של פרטנרים של חולים עם מחלת מין קיימת.
לדברי החוקרים, יותר פרטנרים יקבלו טיפול אם מומחים בתחום הבריאות ייצרו איתם קשר מטעם החולה, מאשר אם החולים יעשו זאת בעצמם. אולם, בפועל הן החולים והן רופאיהם מעדיפים לנקוט בגישה השנייה, שהיא זולה וקלה יותר לעשייה ברפואה הראשונית, בזמן שמספר הזיהומים המועברים באמצעות יחסי מין הולך ועולה. הגישות הקיימות מגיעות ל-40-60% בלבד מהפרטנרים, ולכן יש צורך באסטרטגיות חדשות.
תוך שימוש בשבעה מאגרי נתונים לחיפוש אחר מאמרים שפורסמו בין ינואר 1990 ודצמבר 2005, ביצעו החוקרים סקירה שיטתית של מחקרים אקראיים אודות התערבויות שונות כתוספת להפניית הפרטנרים לטיפול ע"י בני זוגם החולים.
התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה היארעות או הימצאות פחותה של STD, ובמקרים שבהם תוצאה זאת לא דווחה, נלקחו נתונים אודות היררכיה של תוצאות משניות: מספר הפרטנרים שטופלו; מספר הפרטנרים שנבדקו או הראו תוצאות חיוביות; ומספר הפרטנרים שיודעו, אותרו או הוצאו מהמחקר.
ארבעה עשר המחקרים שנבחרו, כללו 12,389 נשים וגברים שאובחנו כחיוביים לזיבה, כלמידיה, טריכומוניאזיס, nongonococcal urethritis או STI syndrome. כל ארבעת עשר המחקרים היו עם מגבלות מתודולוגיות שיכלו ליצור הטיות פוטנציאליות.
שישה מחקרים העריכו טיפול המועבר לפרטנר ע"י החולה, ומטה אנליזה של חמישה מתוכם הראתה סיכון מופחת לזיהום פרסיסטנטי או חוזר בחולים עם כלמידיה או זיבה. כמו כן, נמצא כי מתן מידע עבור הפרטנרים בנוסף על ההפניה מטעם החולה היה יעיל במידה דומה לטיפול המועבר לפרטנר ע"י החולה. עם זאת, אף אחת מהאסטרטגיות לא נמצאה יעילה בנשים עם טריכומוניאזיס.
שני מחקרים הראו, בנוסף, כי אספקת ערכות בדיקה לפרטנרים של חולי כלמידיה העלתה את מספר הפרטנרים שקיבלו טיפול.
מגבלות המטה-אנליזה כוללות: חולשה מתודולוגית ואיכות דיווח נמוכה של המחקרים שנכללו בה; הבדלים בהתערבויות ובתוצאות שדווחו במחקרים השונים; והתייחסות רק לזיהומים הגורמים ל-urethritis, cervicitis ו-vaginitis ללא התייחסות לחולים עם עגבת, HIV או מחלות מין אחרות.
החוקרים מסכמים ואומרים, כי עירוב החולים באחריות המשותפת לטיפול בפרטנרים המיניים משפר תוצאות. לדבריהם, מומחים בתחום הבריאות צריכים לשקול את האסטרטגיות הבאות לניהול החולים האינדיבידואלים: טיפול המועבר לפרטנר ע"י החולה, בדיקות ביתיות לפרטנרים, ומתן מידע נוסף לפרטנרים.
לידיעה במדסקייפ