ממחקר חדש מארה"ב עולה כי שכיחות זיהום חדש המועבר במגע מיני, עולה על שכיחות Neisseria Gonorrhea במבוגרים-צעירים בארה"ב.
Mycoplasma Genitalium זוהתה לראשונה בשנות השמונים. במחקר הנוכחי, החוקרים מצאו כי שכיחות M. Genitalium עמדה על 1.0%. מנגד, שכיחות N. Gonorrhea עמדה על 0.4%. שכיחות זיהום בכלמידיה עמדה על 4.2% ושכיחות זיהום טריכומונס עמדה על 2.3%.
במחקר השתתפו 1,714 נשים ו-1,218 גברים בגילאי 18-27 שנים. החוקרים אספו דגימות שתן מהנבדקים, שנבדקו ל- M. Genitalium. אף אחד מהנבדקים עם בדיקה חיובית ל- M. Genitalium, לא סבל מהפרשות.
שכיחות M. Genitalium עמדה על 1.1% בקב נשים שקיימו יחסי מין וגינאלים, בהשוואה ל-0.05% מהנשים שלא קיימו יחסי מין וגינאלים. השכיחות עלתה ב-10% עם כל פרטנר נוסף ליחסי מין. השכיחות היתה גבוהה פי 11 בקרב נבדקים שהתגוררו עם בן זוגם, גבוהה פי 7 בקרב שחורים ופי 4 בקרב אלו שהשתמשו בקונדום.
לדברי החוקרים, זיהומים רבים ב- M. Genitalium אינם סימפטומטים, בדומה לזיהומי כלמידיה. עם זאת, בניגוד לכלמידיה, ככל הנראה מוקדם מדי להמליץ על בדיקות סקר נרחבות ל- M. Genitalium.
כיום אין בדיקות מסחריות לזיהוי הפתוגן, M. Genitalium הוא ככל הנראה גורם אפשרי נוסף ל-Non-Gonococcal Urethritis, ויש להתייחס אליו כגורם אפשרי בגברים עם תשובה שלילית בבדיקת כלמידיה.
לרוע המזל, כיום אין מספיק נתונים בנוגע להיארעות M. Genitalium בארה"ב. אולם, בקרב יצאניות קנייתיות, היארעות M. Genitalium עמדה על 22.7 ל-100 שנות אישה, בהשוואה ל-14 ל-100 שנות אישה בזיהומי C. Trachomatis ו-8 ל-100 שנות אישה בזיהומי N. Gonorrhea. לכן, לפחות באוכלוסיה זו, נראה כי שכיחות M. Genitalium גבוהה יותר מ-C. Trachomatis או N. Gonorrhea. יש לחזור על מחקרים אלו בארה"ב באוכלוסיות בסיכון נמוך.
אין המלצות רשמיות בנוגע לטיפול בזיהומי M. Genitalium, אך מחקרים קודמים מצאו כי Azithromycin עשוי להיות טיפול יעיל יותר מ-Doxycycline.
Am J Publ Health 2007;97:1118-1128.
לידיעה במדסקייפ