מאת ד"ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-5 ביולי 2010 של ה- Annals of Internal Medicine, עולה כי בקרב גברים הנוטלים תרופות לטיפול בהפרעות זקפה נצפה שיעור גבוה יותר של מחלות המועברות במגע מיני (sexually transmitted diseases, STD).
החוקרים כותבים כי בקרב גברים מבוגרים נעשה שימוש הולך וגובר בתרופות לטיפול בהפרעות בזקפה. לדבריהם, העלייה בפעילות המינית באוכלוסיה זו מעלה חשש בנוגע למחלות מין. מטרת החוקרים הייתה להשוות את שיעור ה-STD בקרב גברים שנטלו תרופות לטיפול בהפרעות בזקפה, לעומת גברים שלא נטלו תרופות אלו.
החוקרים בדקו נתונים על 1,410,806 גברים ממאגר מידע של תביעות ביטוח בשנים 1997-2006. המדגם כלל 33,968 גברים שמילאו מרשם אחד לפחות לתרופות לטיפול בהפרעות בזקפה, ו-1,376,838 גברים שלא קיבלו מרשם לתרופה שכזו.
מתוצאות המחקר עולה כי במהלך השנה שקדמה לתחילת הטיפול התרופתי וכן בשנה לאחר תחילת הטיפול, נצפה שיעור STD גבוה יותר בקרב גברים שנטלו תרופות לטיפול בהפרעות זקפה, לעומת גברים שלא נטלו תרופות אלו. לאחר תקנון לגיל ומחלות רקע, נמצא כי יחס הסיכויים (OR) ל-STD עבור נטילת תרופות לטיפול בהפרעות בזקפה היה 2.8 (95% CI 2.10-3.75) בשנה שקדמה לתחילת הטיפול, ו-2.65 (95% CI 1.84-3.81) בשנה לאחר תחילת הטיפול.
החוקרים מדווחים כי ההבדלים בשיעור ה-STD בין גברים שנטלו את הטיפול התרופתי לעומת גברים שלא טופלו, יוחסו בעיקר להבדלים בשיעור ההדבקה ב-HIV. הם מפרטים כי בגברים שנטלו תרופות לטיפול בהפרעות בזקפה נצפה OR של 3.32 (95% CI 2.38-4.36) לזיהום ב-HIV בשנה שקדמה לתחילת הטיפול, ו-OR של 3.19 (95% CI 2.11-4.83) לזיהום ב-HIV בשנה שלאחר תחילת הטיפול.
כמו כן, בקרב גברים שנטלו תרופות לטיפול בהפרעות בזקפה, לא נצפה הבדל מובהק בשיעור ה-STD בין השנה שקדמה לתחילת הטיפול התרופתי לעומת השנה שלאחר תחילת הטיפול.
בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים את התכנון הרטרוספקטיבי, היעדר הקצאה אקראית לקבוצות, והטיית בחירה אפשרית.
לאור תוצאות המחקר הם כותבים כי בקרב גברים הנוטלים תרופות לטיפול בהפרעות זקפה, נצפה שיעור גבוה יותר של STD ובייחוד של HIV, הן בשנה שקדמה לתחילת הטיפול והן בשנה שאחריה. לדבריהם, ייתכן והקשר נובע ממאפייני הגברים, ולא מהשפעה ישירה של תרופות לטיפול בהפרעות בזקפה על שיעור ההדבקה ב-STD. לפיכך, הם ממליצים לבצע סקר ל-STD וכן לתת יעוץ על מין בטוח לגברים המבקשים מרשם לטיפול בהפרעות זקפה.
במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי למחקר מספר מגבלות נוספות, ביניהן חוסר מידע על הפעילות המינית של הגברים, ותת-הערכה אפשרית של שיעורי ה-STD. לדברי הכותב, מרבית מאמצי החינוך המיני מוכוונים לקבוצות הגיל הצעירות, אך המחקר הנוכחי מדגיש כי יש לייעץ בנושא גם לקבוצות הגיל המבוגרות יותר.
Ann Intern Med. 2010;153:1-7
Ann Intern Med. 2010;153:49-50
לידיעה במדסקייפ