מאת ד"ר עמית עקירוב
ממחקר בינלאומי חדש עולה כי מתן טיפול אנטי-רטרוויראלי מוקדם לנשא HIV בזוג בו אחד מבני הזוג אינו-נגוע, מלווה בירידה משמעותית בסיכון להדבקה בנגיף ה-HIV לבן הזוג שאינו נגוע בנגיף, וכן בהפחתת הסיכון לסיבוכים קליניים בנשא של הנגיף.
מדגם המחקר כלל 1,750 זוגות בהם אחד מבני הזוג היה נשא נגיף ה-HIV והאחר לא היה נשא של הנגיף. לחוקרים היה מידע זמין במהלך חמש שנות מעקב אחר המשתתפים.
לאחר בדיקות סקר של 10,838 משתתפים, 1,763 זוגות נכללו במחקר, 886 בקבוצת טיפול מוקדם ו-877 בקבוצת טיפול מאוחר. המחקר הופסק בשלב מוקדם בעקבות המלצות ועדת המעקב לאחר חציון של 1.7 שנות מעקב ו-102 אירועים, כאשר ההבדל בין הקבוצות עלה על הסף שנקבע מראש להפסקת המחקר. בשלב זה, תוארו 39 אירועי הדבקה בנגיף HIV-1, 4 בקבוצת הטיפול המוקדם ו-35 בקבוצת הטיפול המאוחר. שיעורי ההיארעות של הדבקה מאושרת בנגיף עמדו על 0.9 ל-100 שנות-אדם ויחס הסיכון בקבוצת הטיפול המוקדם היה 0.04 (p<0.001).
בשתי הקבוצות תועדו 105 אירועים, 40 בקבוצת הטיפול המוקדם ו-65 בקבוצת הטיפול המאוחר, עם יחס סיכון של 0.59 (p=0.01). ההבדל נבע בעיקר מהיארעות שחפת חוץ-ריאתית, שאובחנה בשלושה חולים בקבוצת הטיפול המוקדם ו-17 בקבוצת הטיפול המאוחר (p=0.002).
שיעורי תופעות הלוואי החמורות היו דומים בשתי הקבוצות, אולם הפרעות מעבדתיות בדרגה 3 או 4 היו נפוצות יותר בקבוצת הטיפול המוקדם (27% לעומת 18%, p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר הנוכחי, טיפול מוקדם בבני זוג נגועים בנגיף HIV-1 בזוגות בהם אחד מבני הזוג נשא והאחר אינו נשא של הנגיף, מפחית משמעותית את הסיכון להדבקת בן הזוג שאינו נגוע בנגיף, עם ירידה יחסית של 96% בהשוואה לטיפול מאוחר. טיפול מוקדם הפחית גם את שיעור האירועים הקליניים בבן הזוג הנושא את הנגיף. בסיכומו של דבר, לטיפול מוקדם בנשאי HIV-1 תועלת הן עבור נשאי הנגיף והן עבור בני ובנות זוגם.
N Engl J Med, published early online 18 July 2011
לידיעה ב-NELM