מתוצאות מחקר חדש , שפורסמו בכתב העת The Lancet Infectious Diseases, עולה כי טיפול מניעתי לפני-חשיפה למניעת HIV, שניתן כחלק מתכנית מניעה מקיפה, אינו מביא לשינוי משמעותי בהתנהגות מינית של זוגות הטרוסקסואליים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים להערכת ההתנהגות המינית של מטופלים שקיבלו טיפול אנטי-רטרוויראלי מניעתי, לפני-חשיפה, למניעת HIV. עליה בנטילת סיכונים בכל הנוגע לאורח החיים המיני ע"י מטופלים שקיבלו טיפול מניעתי ל-HIV, דוגמת טיפול מונע לפני-חשיפה, עשויה לסתור את התועלת של מניעת HIV. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם טיפול מונע לפני-חשיפה בגברים ונשים ללא-HIV, בזוגות לא-תואמים במצב הסרולוגי של HIV, מלווה בעליה בהתנהגות מינית מסוכנת.
החוקרים ערכו ניתוח אורכי של הנתונים ממחקר Partners PrEP Study, מחקר כפל-סמיות, אקראי, מבוקר-פלסבו, להערכת טיפול פומי יומי לפני-חשיפה במטופלים ללא-HIV בזוגות הטרוסקסואליים, בהן אחד מבני הזוג הינו נשא HIV (n=3,163). היעילות למניעת HIV דווחה ופורסמה לציבור ביולי 2011, והמשתתפים המשיכו במעקב חודשי לאחר מכן. החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי להערכת תדירות קיום יחסי מין לא-מוגנים עם קונדום במהלך 12 החודשים לאחר יולי 2011, בהשוואה ל-12 החודשים לפני יולי 2011, במטרה לבחון אם פרסום התועלת של טיפול מונע לפני-חשיפה.
החוקרים ניתחו את הנתונים אודות 56,132 חודשי-מטופל מ-3,024 נבדקים ללא-HIV (64% גברים). התדירות הממוצעת של קיום יחסי מין לא-מוגנים עם בן/בת זוג נשאי HIV עמדה על 59 ל-100 שנות-אדם לפני פרסום התוצאות הנוגעות ליעילות הטיפול לפני חשיפה, לעומת 53 לאחר פרסום התוצאות; החוקרים לא זיהו שינוי מיידי (P=0.66) או שינוי עם הזמן (p=0.25) לאחר יולי, 2011. הם זיהו עליה משמעותית בקיום יחסי מין לא-מוגנים עם בני ובנות זוג אחרים לאחר יולי 2011, אך ההשפעה הייתה קטנה (ממוצע של 6.8 יחסי מין לא-מוגנים בכל שנה, לעומת 6.2 יחסי מין במידה והנתונים לא היו מתפרסמים, P=0.04). בהשוואה למצב לפני יולי 2011, החוקרים לא זיהו עליה משמעותית בהיארעות זיהומים המועברים במגע מיני או היריון לאחר יולי 2011.
The Lancet Infectious Diseases, Early Online Publication, 17 October 2013