תוצאות ממחקר אקראי כפול סמיות שפורסמו ב-Thorax מציעות כי חולים עם אסתמה קלה המעשנים עשויים להיזדקק למינון גבוה יותר של קורטיקוסטרואידים בשאיפה לעומת חולים שאינם מעשנים בכדי להשיג תגובה תרפואטית.
95 מטופלים עם אסתמה קלה גויסו לקבוצת המחקר שהשוותה beclomethasone בשאיפה במינונים 400 מיקרוגרם או 2000 מיקרוגרם ליום למשך 12 שבועות במעשנים ובלא מעשנים. התוצאה הראשונה שנמדדה היתה השינוי בשיא זרם נשיפה (PEF) בבוקר. תוצאות משניות כללו PEF בערב, שימוש במשאף מקל, מספר החמרות אסתמה, פרמטרים ספירומטרים, ומדד בקרת אסתמה. לאחר 12 שבועות היה הבדל ניכר בין מדידות PEF בבוקר של מעשנים ולא מעשנים עם אסתמה (–18 ליטרים לדקה; CI 35 – עד –1, מותאם p = 0.035). בקרב הנבדקים שקיבלו 400 מיקרוגרם ליום היה הבדל בין PEF ממוצע בבוקר במעשנים ולא מעשנים (–25; –45 עד –4, מותאם p = 0.019) ומספר החמרות האסתמה (6 לעומת 1 במעשנים ולא מעשנים, בהתאמה, p = 0.007). הבדלים בין הקבוצות התמעטו עם עלייה במינון התרופה. השיפור ב-PEF היה 18 לעומת 11 ליטרים לדקה (p = 0.40) בקרב לא מעשנים ומעשנים, בהתאמה, ולא היה הבדל משמעותי בין הקבוצות במספר ההחמרות.
החוקרים מסיקים כי מעשנים עם אסתמה קלה ממושכת אינם רגישים להשפעה התרפואטית של טיפול קורטיקוסטרואידים בשאיפה במינון נמוך למשך 12 שבועות, בהשוואה ללא מעשנים. נראה כי ההבדל בתגובה בין מעשנים ולא מעשנים מופחת עם מתן מינונים גבוהים של קורטיקוסטרואידים.
Thorax 2005;60:282-287
לידיעה במדסקייפ