מרבית זיהומי גונוריאה וכלמידיה אינם מאובחנים כאשר מתבססים על בדיקות שתן בלבד לסקירה של גברים נשאי HIV, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-IDWeek, הנערך בסן-דייגו.
החוקרים מסבירים כי מחקרים רבים מצאו כי בגברים המקיימים יחסי מין עם גברים סיכון מוגבר לזיהומים המועברים במגע מיני, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, ובמקרים רבים מדובר בזיהומים המופיעים ללא תסמינים.
במסגרת המחקר הנוכחי הם בחנו את דגימות שתן, לוע ורקטום מ-149 גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, חיוביים לנגיף HIV ומצאו כי שיעורי ההיארעות של גונוריאה וכלמידיה עמדו על 12.1%. מבין 18 המשתתפים שנבדקו ונמצאו חיוביים, 14 זיהומים המועברים במגע מיני זוהו על-בסיס דגימות מהלוע או מהרקטום ורק ארבעה מקרים זוהו על-בסיס דגימות שתן.
שכיחות המקרים של גונוריאה במחקר עמדו על 2.7%, שיעור גבוה פי 17 בהשוואה לשיעור באוכלוסיה הכללית באותו אזור. שיעורי כלמידיה עמדו על 10.7%, פי 18 בהשוואה לשיעור באותו אזור.
יחס ההיארעות של אבחנת זיהומים המועברים במגע מיני היה טוב יותר באתרים מחוץ למערכת המין, בהשוואה לבדיקת שתן בלבד (11% לעומת 3%). למעשה, הסיכוי לזהות גונוריאה או כלמידיה היה גבוה פי 3.67 כאשר בדקו אתרים מחוץ למערכת המין, בהשוואה לסיכויי האבחנה עם בדיקת שתן.
לאור הממצאים, החוקרים כותבים כי בדיקות שתן בלבד עשויות לפספס את כל המקרים של זיהומי גונוריאה ו-75% מהמקרים של זיהומי כלמידיה. הסיכוי למצוא עדות לגונוריאה או כלמידיה עלה משמעותית כאשר נערכו בדיקות מאתרים מחוץ למערכת המין.
מתוך כנס ה-IDWeek
לידיעה במדסקייפ