עמידות חיידקי גונוריאה לטיפול ב-Cefixime פחתה בקרוב ל-70% בין השנים 2011 עד 2013, עדות לעצירת התפתחות העמידות של החיידקים. עם זאת, מנתונים משנת 2014 עולה מגמה הפוכה עם עליה בשיעורי העמידות של החיידקים לטיפול האנטיביוטי.
לאור הסכנה להתפתחות עמידות לטיפול אנטיביוטי, בשנת 2012 ה-CDC עדכן את ההנחיות והמליץ על משלבי טיפול המבוססים על Ceftriaxone כטיפול המומלץ היחיד.
פרויקט GISP (Gonococcal Isolate Surveillance Project) הינה מערכת מרכזית לניטור בידודים מהשופכה בגברים עם גונוריאה, להערכת רגישות לטיפול אנטי-מיקרוביאלי. הפרויקט נועד לזהות שינויים בעמידות ואינו מהווה מדגם ארצי מייצג. לפיכך, ייתכן והנתונים אינם משקפים את שיעורי העמידות ברחבי היבשת.
החוקרים אספו 51,144 בידודים לאורך תקופה של שש שנים (2006-2014). כרבע מהבידודים נלקחו מגברים הומוסקסואליים, ביסקסואליים או גברים אחרים המקיימים יחסי מין עם גברים. החוקרים בחנו את שיעורי הרגישות לטיפול בתרופות אנטיביוטיות מדור שלישי של צפלוספורינים, דוגמת Ceftriaxone שניתן בזריקה או Cefixime שניתן פומית.
דגימות מוקדמות הדגימו תחילה שיפור ברגישות לטיפול, עם קורלציה מבחינת מהלך הזמנים עם השינויים בהנחיות לטיפול בגונוריאה מטעם ה-CDC. באופן ספציפי, בשנת 2013, שיעור הזנים העמידים לטיפול אנטיביוטי ירד ל-0.4% משיעור של 1.4% בשנת 2011. עם זאת, בשנת 2014, 0.8% מהבידודים היו עמידים לטיפול אנטיביוטי.
החוקרים קוראים להשלים מאמצים נוספים למעקב והבטחת טיפול הולם ולפי ההנחיות בחיידקי גונוריאה וכן לחפש אחר אפשרויות טיפול חדשות.
JAMA. 2015;314:1869-1871
לידיעה במדסקייפ