ממצאי מחקר חדש, אשר פורסמו בכתב העת PLoS One, אינם מעידים על סיכון מוגבר לזיהומים המועברים במגע מיני בקרב נשים צעירות לאחר הסרה מלאה של שיער הערווה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים שפורסמו לאחרונה הצביעו על קשר אפשרי בין הסרת שיער ערווה ובין היסטוריה של זיהומים המועברים במגע מיני, בפרט גונוריאה, כלמידיה, או HIV. כעת הם בחנו את הקשר בין דיווח עצמי על הסרה קיצונית של שיער הערווה ועל עדות מעבדתית לנוכחות זיהום בגונוריאה או כלמידיה.
בתקופה שבין אפריל 2017 ועד אפריל 2018 גייסו החוקרים נשים צעירות, ברובן סטודנטיות, אשר פנו לבדיקת זיהום המועבר במגע מיני. המשתתפות השלימו שאלון להערכת נתונים דמוגרפיים, כמו גם אורח חיים מיני והרגלי הסרת שיער ערווה, אשר נבחנו אל מול תוצאות בדיקות לזיהומים המועברים במגע מיני.
הסרה קיצונית של שיער הערווה הוגדרה כהסרה של כל שיער הערווה בתדירות של לפחות פעם בשבוע במהלך 12 החודשים האחרונים, או לפחות שש פעמים במהלך החודש האחרון.
מדגם המחקר כלל 214 נשים צעירות, כאשר שיעורי הימצאות זיהום גונוריאה או כלמידיה עמדו על 9.8%. כמעט כל המשתתפות (98.1%) דיווחו כי אי-פעם הסירו שיער ערווה; 53.6% ענו על הגדרת הסרה קיצונית של שיער ערווה במהלך השנה האחרונה ו-18% ענו על הגדרת הסרה קיצונית של שיער ערווה במהלך החודש האחרון.
החוקרים לא מצאו קשר בין הסרה קיצונית של שיער הערווה ובין שיעורי הימצאות זיהום גונוריאה או כלמידיה במהלך השנה האחרונה (יחס סיכויים של 0.8, רווח בר-סמך 95% של 0.3-1.9; יחס סיכויים מתוקן של 0.7, רווח בר-סמך 95% של 0.3-2.0) או במהלך החודש האחרון (יחס סיכויים של 0.5, רווח בר-סמך 95% של 0.1-2.0; יחס סיכויים מתוקן של 0.4, רווח בר-סמך 95% של 0.1-1.9).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הסרת שיער ערווה נפוצה בקרב סטודנטיות הפונות להשלמת בדיקות להערכת זיהום המועבר במגע מיני. הממצאים אינם מעידים כי הסרת שיער ערווה הינה גורם סיכון לזיהומים המועברים במגע מיני באוכלוסיה זו.
PLoS One 2019
לידיעה ב-MedPage Today