ממחקר חדש עולה כי Nongonococcal Urethritis, בעקבות Adenovirus או HSV-1, קשורה במין אוראלי, בעוד ש-Nongonococcal Urethritis בעקבות זיהומים חיידקיים קשורה יותר למין וגינאלי.
במחקר בדקו החוקרים את הפתוגנים ואת ההתנהגויות הקשורות ב-Nongonococcal Urethritis, ע"י ניתוח הנתונים אודות 329 גברים עם תסמיניםבשופכה ו-307 ללא תסמינים. החוקרים העריכו את השימוש בצביעות לזיהוי פתוגנים.
ממבחני שתן עלה כי בגברים עם תסמינים בשופכה היה סיכוי גדול יותר לזהות Chlamydia Trachomatis, Mycoplasma Genitalium, Adenovirus ו-HSV-1, בהשוואה לגברים ללא תסמינים אלו (P<0.01 לכולם). מצד שני, לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות בזיהוי Ureaplasma Urealyticum, U. Parvum, או Garnderella Vaginalis.
פקטורים המנבאים זיהום Adenovirus או HSV-1 כללו מין אוראלי, שותף ממין זכר, בעוד שזיהומי M/ Genitalium ו-C. Trachomatis היו קשורים במין וגינאלי לא-מוגן. הממצאים קשרו בין מין אוראלי ובין Nongonococcal Urethritis מסיבה לא ידועה.
באחוז משמעותי של צביעות שופכה מנבדקים עם Nongonococcal Urethritis, ללא קשר לאטיולוגיה, זוהו פחות מ-5 Polymorphonuclear בשדה גבוה, ולכן, החוקרים מאמינים כי הסף אינו שימושי מאוד לשלילת נוכחות פתוגנים. הנתונים מראים כי הדרך הטובה ביותר לבסס החלטות טיפוליות היא על סמף מאפיינים קליניים של דלקת שופכה, ולא לפי הערכה מיקרוסקופית בלבד.
במאמר מערכת נכתב כי המחקר לא ענה על הדילמות המרכזיות בכל הקשור ל-Nongonococcal Urethritis, אך סיפק קווי הנחיה שימושיים, ושפך אור על חלק מהנושאים למחקרים בעתיד.
בין השאלות שעוד נותרו פתוחות – האם Nongonococcal Urethritis בה לא זוהו פתוגנים קשורה בתחלואה בבן הזוג, והאם טיפול בבן הזוג מונע הישנות זיהומים.
J Infect Dis 2006;193:333-341.
לידיעה במדסקייפ