בחולים עם סרקואידוזיס ייתכן סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב וסיבוכים אחרים, כולל תמותה מכל-סיבה, כך עולה מתוצאות מחקר גדול מדנמרק, שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
במטרה לקבוע את הסיכון ארוך הטווח לתמותה מכל-סיבה או סיבוכים לבביים, כולל אי-ספיקת לב, השתלת ICD, הפרעות קצב לב חדריות או דום לב, החוקרים בחנו את הנתונים אודות כל המבוגרים בדנמרק שאובחנו עם סרקואידוזיס בין 1996 עד 2016. המחקר לא כלל חולים עם היסטוריה של אירועים לבביים.
מבין 12,883 החולים עם סרקואידוזיס, 11,834 חולים הותאמו למשתתפים מהאוכלוסיה הכללית על-פי גיל, מין ומחלות רקע. הגיל החציוני של המשתתפים בשתי האוכלוסיות עמד על 42.8 שנים, כאשר מעט למעלה ממחצית (54.3%) היו גברים.
חציון משך המעקב אחר קבוצת החולים עמד על 8.2 שנים ומשך המעקב אחר הביקורות עמד על 8.4 שנים. הסיכון האבסולוטי לאי-ספיקת לב בתוך עשר שנים עמד על 3.18% בקבוצת החולים עם סרקואידוזיס, בהשוואה ל-1.72% בקבוצת הביקורות. הסיכון לאחר 10 שנים למשלב השתלת ICD, הפרעות קצב לב חדריות ודום לב עמד על 0.96% בקבוצת החולים, בהשוואה ל-0.45% בקבוצת הביקורת.
באשר לתמותה מכל-סיבה, הסיכון לאחר עשר שנים עמד על 10.88% בקבוצת החולים, בהשוואה ל-7.43% בקבוצת הביקורת. מניתוח משני שבחן את התמותה מכל-סיבה ב-364 חולי סרקואידוזיס שפיתחו אי-ספיקת לב, אל מול 1,456 חולים עם אי-ספיקת לב וללא היסטוריה של סרקואידוזיס, בקבוצת החולים עם סרקואידוזיס נרשמה עליה של 35% בסיכון לתמותה, בהשוואה לאלו ללא סרקואידוזיס (יחס סיכון של 1.35, רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.64).
ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות המעקב אחר ביטויים לבביים בחולים עם סרקואידוזיס.
J Am Coll Cardiol. 2020 Aug 10
לידיעה במדסקייפ