שינויים מיקרווסקולאריים בבדיקות הדמיה של הרשתית עשויים לסייע בהבחנה בין חולים עם סכיזופרניה ונבדקים בריאים, ואחרים עם הפרעות אחרות, כולל דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת דצמבר של כתב העת American Journal of Psychiatry.
מדגם המחקר כל קרוב ל-1,000 משתתפים, ומהנתונים עלה כי באלו שאובחנו עם סכיזופרניה ורידי הרשתית היו מורחבים יותר משמעותית, עדות לאספקת חמצן לא-מספקת למוח, בהשוואה לנבדקים שסבלו מדיכאון או ביקורות בריאות.
הדמיות של הרשתית הדגימו גם הבדלים משמעותיים בכלי הדם בין אלו עם סכיזופרניה ואלו עם יתר לחץ דם, הפרעה נפוצה בחולים אלו. הדמיות אלו סייעו בהערכת האיכות של כלי הדם בחלק האחורי של העין, המספק חלון לכלי הדם במוח.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון כלי דם ברשתית, באמצעות בדיקות הדמיה לא-פולשניות של הרשתית, להערכת התועלת של הבדיקות כסמן לסכיזופרניה. מחקר Dunedin Multidisciplinary Health and Development Study נועד להעריך את המצב הבריאותי וההתנהגויות של 1,037 משתתפים שנולדו בניו-זילנד בין אפריל 1972 ועד מרץ 1973.
החוקרים העריכו את המשתתפים שעברו מדידות בגיל 38 שנים, כולל סריקה של הרשתית. ראיון DIS (Diagnostic Interview Schedule) שימש להערכת סכיזופרניה, החל מגיל 21 שנים. כלי זה שימש גם להערכת תסמיני פסיכוזה במבוגרים ו-DIS for Children שימש להערכת פסיכוזה בילדות החל מגיל 11 שנים.
מהתוצאות עלה כי 20 משתתפים ענו על הקריטריונים לסכיזופרניה (2%) ואושפזו בשל כך עד גיל 38 שנים, עם 17 חולים נוספים (1.7%) שענו על הקריטריונים, אך מעולם לא קיבלו טיפול. עם זאת, רק 27 מבין 37 החולים הללו עברו בדיקות של הרשתית.
בנוסף, 188 משתתפים אובחנו קלינית עם דיכאון עיקש ו-412 הוגדרו כביקורות בריאות. יתר המשתתפים סווגו כבעלי יתר לחץ דם, קדם-סוכרת/סוכרת, או תלות בטבק. שלוש הקבוצות האחרונות נבחרו מאחר והמצבים נקשרו עם קוטר כלי הדם במחקרים קודמים של בדיקות הדמיה של הרשתית.
בכל תתי הקבוצות תועדו ורידים רחבים יותר בהשוואה למשתתפים בריאים. עם זאת, הורידים היו הרבה יותר רחבים באלו עם סכיזופרניה, בהשוואה לאלו עם דיכאון, קדם-סוכרת/סוכרת ותלות בטבק.
למרות שהורידים בחולי סכיזופרניה לא היו רחבים יותר משמעותית מאלו של חולים עם יתר לחץ דם, בקבוצה האחרונה תועדו עורקיקים מוצרים משמעותית, בהשוואה לקבוצות אחרות. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקר קודם שקשר בין עורקיקים צרים ובין יתר לחץ דם וקבע כי יתר לחץ דם אינו יכול לספק הסבר לורידים רחבים בחולי סכיזופרניה.
לאחר תקנון לקוטר העורקיקים ומין החולים, הקשר בין סכיזופרניה וקוטר הורידים נותר מובהק סטטיסטית ונותר לאחר תקנון ללחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, תלות בטבק ודיכאון ורמות HbA1c. כמו כן, החוקרים מצאו כי קוטר הורידים בגיל 38 שנים היה קשור בקשר מובהק עם תסמינים פסיכוטיים בבגרות ובילדות, רמז לפתולוגיה בכלי הדם המתחילה בגיל צעיר.
החוקרים כותבים כי למרות שדרושים מחקרים נוספים, מדובר בהשערה מבטיחה בנוגע לשימוש בטכנולוגיה זו בעתיד. ממצאים אלו מדגימים את התוצאות המבטיחות של הדמיות של הרשתית ככלי להבנת הפתוגנזה של סכיזופרניה.
Am J Psychiatry. 2013;170:1451-1459
לידיעה במדסקייפ