מאת ד"ר עמית עקירוב
מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA, עולה כי במבוגרים עם סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית, אין הבדל ביעילות טיפול ב-Paliperidone Palimtate בהשוואה ל-Haloperidol Decanoate, אך תועדה עליה גדולה יותר במשקל הגוף ועליה גדולה יותר ברמות פרולקטין, בעוד שטיפול ב-Haloperidol לווה בשכיחות גבוהה יותר של אקתיזיה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות אנטי-פסיכוטיות ארוכות-טווח משמשות להפחתת חוסר היענות לטיפול תרופתי והישנות בחולים עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה. התועלת היחסית של תרופות הניתנות בהזרקה לא נבחנה עד כה. מטרת המחקר הייתה לבחון את התועלת של דור שני של תרופות אנטי-פסיכוטיות הניתנות בזריקה, Paliperidone Palmitate, אל מול תרופה מדור קודם, Haloperidol Decanoate.
החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, בתקופה שבין מרץ 2011 ועד יולי 2013 ב-22 אתרי מחקר בארצות הברית. 311 מבוגרים עם אבחנה של סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית עברו הערכה קלינית של הסיכון להישנות והסיכוי לתועלת עם טיפול בתרופה אנטי-פסיכוטית ארוכת טווח.
החוקרים ערכו השוואה בין זריקות לתוך השריר של Haloperidol Decanoate במינון 25-200 מ"ג, או Paliperidone Palmitate במינון 39-234 מ"ג, כל חודש, למשך עד 24 חודשים. התוצא העיקרי היה כשלון טיפול, שהוגדר כאשפוז פסיכיאטרי, צורך בטיפול לייצוב, עליה משמעותית בתדירות ביקורים במרפאות חוץ, החלטה רפואית כי לא ניתן להפסיק את הטיפול הפומי בתרופות אנטי-פסיכוטיות בתוך שמונה שבועות מהתחלת טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות ארוכות-טווח בזריקות, או החלטת רופא להפסקת הטיפול בזריקות בשל תועלת תרפויטית לא-מספקת. תוצאים משניים עיקריים כללו תופעות לוואי עיקריות של תרופות אנטי-פסיכוטיות.
מהתוצאות עולה כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בשיעור כישלונות הטיפול עם Paliperidone Palmitate, בהשוואה ל-Haloperidol Decanoate (יחס סיכון מתוקן של 0.98). שיעור כישלונות הטיפול עמד על 33.8% עם טיפול ב-Paliperidone Palmitate ועל 32.4% עם טיפול ב-Haloperidol Decanoate. בממוצע, משתתפים שטופלו ב-Paliperidone Palmitate עלו במשקל ואלו שטופלו ב-Haloperidol ירדו במשקל; לאחר שישה חודשים, השינוי בממוצע הריבועים הפחותים באלו שטופלו ב-Paliperidone Palmitate עלה ב-2.17 קילוגרמים וירד ב-0.96 קילוגרמים באלו שטופלו ב-Haloperidol Decanoate. בחולים שטופלו ב-Paliperidone Palmitate תועדו רמות מקסימאליות של פרולקטין בדם שהיו גבוהות יותר בגברים ובנשים. בחולים שטופלו ב-Haloperidol תועדה עליה גדולה יותר משמעותית בשיעורי אקתיזיה (0.73 לעומת 0.45, p=0.006).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אין הבדל בתועלת של שני הטיפולים המפורטים לעיל, אם כי רווח בר סמך של הנתונים אינו שולל את האפשרות ליתרון בעל משמעות קלינית לטיפול ב-Paliperidone Palmitate.
JAMA. 2014;311(19):1978-1987