מאת ד"ר עמית עקירוב
במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים כי בקרב מעשנים עם מחלות פסיכיאטריות חמורות עם גמילה ראשונית מוצלחת עם טיפול סטנדרטי, טיפול אחזקה ב-Varenicline (צ'מפיקס, פייזר) וטיפול קוגניטיבי התנהגותי הביא לשיפור שיעורי הגמילה מעישון לאורך זמן, בהשוואה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בלבד לאחר שנה אחת של טיפול ושישה חודשים לאחר הפסקת הטיפול.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לפי ההערכות, למעלה ממחצית מהחולים עם הפרעות פסיכיאטריות חמורות נוהגים לעשן בקביעות. טיפולים תרופתיים סטנדרטים מסייעים בשיפור גמילה קצרת טווח מעישון, אך למרות הצלחה ראשונית, במרבית המקרים המטופלים שבים לעשן זמן קצר לאחר הפסקת הטיפול התרופתי. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם במעשנים עם אבחנה של סכיזופרניה והפרעה ביפולארית שיעורים גבוהים יותר של גמילה מעישון עם טיפול אחזקה בהשוואה לטיפול סטנדרטי.
החוקרים ערכו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, בעשרה מרכזים קהילתיים לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות. מבין 247 מעשנים עם סכיזופרניה או מחלה ביפולארית שגויסו בין מרץ 2008 ועד אפריל 2012, 203 קיבלו טיפול בתווית-פתוחה ב- Varenicline במשך 12 שבועות וטיפול קוגניטיבי התנהגותי ו-87 ענו על הקריטריונים להגדרת גמילה מעישון ונכללו בשלב מניעת הישנות.
משתתפים שנמנעו כליל מעישון במשך שבועיים ויותר לאחר 12 שבועות טיפול בתווית פתוחה, חולקו באקראי לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול כפל-סמיות ב- Varenicline (1 מ"ג פעמיים ביום) או פלסבו בין שבועות 12-52. לאחר מכן המשתתפים הפסיקו את הטיפול במסגרת המחקר והיו במעקב עד 76 שבועות.
החוקרים בחנו את שיעורי הימנעות רציפה מעישון במהלך שבעה ימים לאחר 52 שבועות מחקר ובתום שלב טיפול למניעת הישנות, עם אישור לפי רמות פחמן חד-חמצני באוויר ננשף. תוצאים משניים כללו את שיעורי הגמילה מעישון בין שבועות 12-64 על-פי מדדים ביוכימיים וגמילה מאושרת בין שבועות 12 עד 76, על-בסיס שאלונים עצמיים.
61 משתתפים השלימו את שלב מניעת הישנות; 26 פרשו מהמחקר (7 מטופלים ב- Varenicline ו-19 מטופלים בפלסבו) ומקרים אלו הוגדרו כהישנות; 18 מהם שבו לעשן לפני הפרישה מהמחקר. לאחר 52 שבועות, שיעורי הגמילה מעישון עמדו על 60% בקבוצת הטיפול ב- Varenicline (24 מבין 40 מטופלים) לעומת 19% בקבוצת הפלסבו (9 מבין 47 מטופלים), עם יחס סיכויים של 6.2 (p<0.001). בין שבועות 12 עד 64, 45% מהמטופלים ב- Varenicline לעומת 15% מהמטופלים בפלסבו נמנעו כליל מעישון (יחס סיכויים של 4.6, P=0.004) ובין שבועות 12 עד 76, 30% מהמטופלים ב- Varenicline לעומת 11% מהמטופלים בפלסבו נמנעו כליל מעישון (יחס סיכויים של 4.95, p=0.03).
החוקרים לא זיהו השפעה משמעותית של הטיפול על מדדי תסמינים פסיכיאטרים או אירועים פסיכיאטרים חריגים.
לסיכום, בקרב מעשנים עם מחלות פסיכיאטריות חמורות עם תוצאות מוצלחות לטיפול בן 12 שבועות ב- Varenicline וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול אחזקה במשך 40 שבועות נוספים ב- Varenicline, בשילוב עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי הביא לשיפור שיעורי גמילה מעישון בטווח הארוך, בהשוואה לשילוב פלסבו עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. טיפול אחזקה זה עשוי להפחית את השכיחות הגבוהה של תלות בטבק ולהפחית את שיעורי התחלואה והתמותה על-רקע עישון בחולים עם מחלות פסיכיאטריות חמורות.
JAMA. 2014;311(2):145-154