מחקר שהוצג בכנס השנתי ה-24 של European Association of Urology זיהה גורמי סיכון לדלקת נוזוקומיאלית בדרכי השתן, בחולים לאחר ניתוח לכריתת הערמונית בגישה דרך השופכה (TURP). בין גורמי הסיכון שזוהו: נוכחות קטטר בדרכי השתן בזמן הקבלה לבית החולים, טיפול אנטיביוטי בתקופה הסמוכה לניתוח והחלפה לאחרונה של הקטטר.
תוצאות העבודה נלקחו ממחקר גדול בשם Global Prevalence Study on Nosocomial UTI in Urology (GPIU), אשר החל בשנת 2003 באירופה והתרחב גם לאסיה בשנת 2006. החוקרים מספרים כי זיהו מצבים המעודדים התפתחות של זיהום לאחר TURP.
מטרת המחקר שהוצג, הייתה לקבוע את חשיבותם של הימצאות קטטר בדרכי השתן ומתן אנטיביוטיקה טרם ביצוע TURP, בהתפתחות של דלקת נוזוקומיאלית בדרכי השתן.
חוקרים אשר השתתפו במחקר בשנים 2006-2007 מילאו שאלונים הנוגעים לחולים בטיפולם שעברו TURP. השאלון כלל את השאלות הבאות: האם הוכנס קטטר לחולה בקבלה לבית החולים? אם כן, האם הקטטר הוחלף במהלך השבוע? האם החולים טופלו באנטיביוטיקה בימים שקדמו לניתוח? לכמה זמן הוכנס הקטטר? האם החולה פיתח דלקת נוזוקומיאלית בדרכי השתן לאחר הניתוח?
לאחר מכן, נבדק הקשר בין תשובות החוקרים לבין הופעת דלקת נוזוקומיאלית בדרכי השתן לאחר TURP.
במהלך המחקר, כ-129 חוקרים השיבו לשאלונים ו-599 מטופלים אשר עברו TURP נכללו במחקר. מתוכם, 403 חולים (67.3%) היו בני 65 שנה ומעלה. מהתוצאות עולה, כי שיעור הדלקות בדרכי השתן בחולים אלו לאחר TURP היה 9.7%. 196 החולים הנותרים (32.7%) היו צעירים מגיל 65. שיעור הדלקות בדרכי השתן לאחר הניתוח בחולים אלו היה 11.2%, מעט גבוה מהקבוצה הקודמת.
17.3% מהחולים להם היה קטטר בדרכי השתן בקבלה לבית החולים, פיתחו דלקת נוזוקומיאלית בדרכי השתן לאחר TURP, בהשוואה ל-6.7% בחולים ללא קטטר (p=0.001). 318 חולים טופלו באנטיביוטיקה לפני הניתוח ומתוכם 42 (13.2%) פיתחו דלקת בדרכי השתן, בהשוואה ל-22 מתוך 281 החולים (7.8%) שלא טופלו באנטיביוטיקה (p=0.001).
7.9% מהחולים ללא קטטר בקבלה לבית החולים, או אלו להם הוכנס קטטר למשך שבוע או פחות פיתחו דלקת נוזוקומיאלית בדרכי השתן, בהשוואה ל-19.1% מהחולים להם הוכנס קטטר למשך יותר משבוע (p=0.001).
17 מתוך 91 החולים (18.7%) להם הוחלף הקטטר בשבוע שקדם ל-TURP פיתחו דלקת בדרכי השתן, בהשוואה ל-36 מתוך 364 (9.9%) בחולים ללא החלפה של הקטטר.
החוקרים מציינים, כי קיים קושי להסביר את שיעור הזיהומים הגבוה שנמצא בחולים שטופלו באנטיביוטיקה טרם הניתוח. לדבריהם, כנראה שבמהלך הטיפול האנטיביוטי מתפתחים זני חיידקים עמידים וכך לאחר הניתוח החולים מפתחים דלקת נוזוקומיאלית בדרכי השתן.
בנוסף הם מצאו כי לחולים רבים מוכנס קטטר למשך תקופות ארוכות טרם הניתוח. החוקרים מוסיפים, כי חולים עם קטטר המוכנס לזמן ארוך מפתחים זיהומים חדשים העמידים לאנטיביוטיות רבות.
החוקרים מסיקים, כי יש לקצר עד כמה שאפשר את משך שהיית הקטטר בגוף החולה ואף רצוי לא לצנתר כלל את החולים טרם הניתוח. בנוסף החוקרים ממליצים שלא לתת טיפול אנטיביוטי ארוך טווח, המעודד התפתחות זנים עמידים.
במהלך הדיון בכנס ציין אחד המומחים בקהל כי מחקר זה, רב מרכזי וגדול בהיקפו, הוא אחד המחקרים הראשונים האוסף מידע על זיהומים אלו באורולוגיה. החוקרים הוסיפו כי המחקר נמשך בכל העולם ונמצא כעת בשנתו החמישית.
בנוסף ציינו החוקרים כי במידע הסטטיסטי שנאסף במחקר ניתן להשתמש בהמשך לפיתרון הבעיה. מכיוון ש-TURP הינו אחד הניתוחים השכיחים באורולוגיה, זיהוי גורמי הסיכון לדלקת נוזוקומיאלית בדרכי השתן ישפר את בריאות החולים ובמקביל יצמצם את עלויות הטיפול בהם.
מתוך הכנס European Association of Urology (EAU) 24th Annual Congress.
לידיעה במדסקייפ