מאת ד"ר עמית עקירוב
בעקבות תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine קובעים חוקרים כי אין תועלת למתן טיפול תוך-ורידי באימונוגלובולינים (IVIg או Intravenous Immunoglobulin ) במקרים של אלח-דם ביילוד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלח דם ביילוד הינו גורם חשוב לתמותה וסיבוכים, למרות טיפול אנטיביוטי. מטה-אנליזה של מחקרים להערכת טיפול תוך-ורידי באימונוגלובולינים במקרים חשודים או מוכחים של אלח דם ביילוד, הצביעו על ירידה בשיעורי התמותה מכל סיבה. עם זאת, מדובר במחקרים קטנים ובאיכות משתנה.
מדגם המחקר כלל קרוב ל-3,500 תינוקות מ-113 בתי חולים בתשע מדינות, שקיבלו טיפול אנטיביוטי בשל מקרה חשוד או מוכח של זיהום חמור. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת שני עירויים של IgG רב-ערכי (במינון של 500 מ"ג לק"ג משקל גוף), או פלסבו תואם במרווח של 48 שעות. היעד העיקרי היה תמותה או מוגבלות משמעותית בגיל שנתיים.
החוקרים מדווחים כי לא תועד הבדל משמעותי בין הקבוצות בשיעורי היעד העיקרי, שתועד ב-686 מבין 1759 תינוקות (39%) שטופלו באימונוגלובולינים וב-677 מבין 1734 תינוקות (39%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכון של 1.00). בדומה, לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעור היעדים המשניים, כולל היארעות אלח-דם בהמשך. במעקב אחר התינוקות בגיל שנתיים, לא זוהו הבדלים משמעותיים בשיעורי המוגבלות או סיבוכים אחרים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לטיפול תוך-ורידי באימונוגלובולינים לא הייתה השפעה על התוצאות במקרים חשודים או מוכחים לאלח דם ביילוד.
N Engl J Med 2011; 365:1201-1211September 29, 2011
הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד"ר ברנרד ברזילי:
אם מסתכלים בצורה יותר יסודית במחקר ניתן לראות כי בקבוצת הפגים שנולדו בין שבוע 26-29 להריון ישנה ירידה בתמותה או פגיעה התפתחותית בגיל שנתיים בקבוצה שקיבלה IVIG לעומת בזו שלא קיבלה (36% לעומת 42% p=0.01, ). לאור ממצאים אלה נראה כי יתכן ויש מקום לטפל ב-IVIG בפגים בשבועות 26-29 עם חשד לספסיס.