מאת ד"ר עמית עקירוב
במאמר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נוכחות Histologic Chorioamnionitis מלווה בירידה מובהקת סטטיסטית בסיכון לאלח-דם מאוחר (Late-Onset Sepsis ).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Histologic Chorioamnionitis קשור בהופעת צירים מוקדמים ולידה מוקדמת. זיהום של מי השפיר (Chorioamnionitis ) הינו גורם סיכון ידוע להופעת אלח-דם מוקדם ועשוי להשפיע על מערכת החיסון לאחר הלידה. פגים מצויים בסיכון מוגבר להופעת אלח-דם מאוחר, בעיקר עם חיידקי CoNS (Coagulase Negative Staphylococci ), אך ההשפעה של Histologic Chorioamnionitis על הסיכון לאלח-דם מאוחר אינה-ידועה.
מדגם המחקר כלל 838 פגים, שנולדו לאחר פחות משלושים שבועות הריון. בוצעה בדיקה היסטולוגית של השליה והממברנות החוץ-שלייתיות והחוקרים אספו את הנתונים הקליניים ממאגרי נתונים של בית החולים. ההשפעה של Histologic Chorioamnionitis על היארעות אלח-דם מוקדם ואלח-דם מאוחר נבחנה באמצעות מבחנים סטטיסטיים.
גיל ההריון הממוצע של המשתתפים היה 26.9 שבועות ומשקל הלידה הממוצע היה 936 גרם. 276 מבין 838 היילודים (33%) אובחנו עם אלח-דם מאוחר. מהממצאים עולה קשר בין נוכחות Histologic Chorioamnionitis ובין ירידה משמעותית בסיכון לאלח-דם מאוחר עם כל פתוגן. החוקרים מדווחים על קורלציה משמעותית בין Histologic Chorioamnionitis ובין ירידה בסיכון לאלח-דם מאוחר על-רקע זיהום ב-CoNS .
החוקרים מסכמים וכותבים כי קיים קשר בין Histologic Chorioamnionitis ובין ירידה מובהקת סטטיסטית במקרי אלח-דם מאוחר, כאשר מדובר הן במקרים של זיהום בחיידקי CoNS והן במקרים של חיידקים אחרים. דלקת פרינטאלית עשויה לשפר את ההבשלה התפקודית של מערכת החיסון של פגים ולספק הגנה מפני אלח-דם מאוחר בפגים בסיכון גבוה.
Pediatrics Vol. 129 No. 1 January 1, 2012
הערות עורך:
קשה מאד למצוא קשר סיבתי במחקרים רטרוספקטיביים. יתכן כי הירידה באלח דם המאוחר קשורה למשך הטיפול האנטיביוטי שהאם והילוד טופלו לאחר הלידה ולאו דווקא להבשלת מערכת החיסון.