מאת ד"ר עמית עקירוב
במאמר שפורסם בכתב העת Australian Family Physician סוקרת פרופ' פארל מאוסטרליה את נושא תסמונת Genitourinary Syndrome (ובקצרה, GSM) של מנופאוזה, המונח החדש לתיאור אטרופיה של הלדן והעריה.
לדברי פרופ' פארל, התסמונת נפוצה מאוד בקרב נשים לאחר-מנופאוזה וכוללת השפעות על הלדן, העריה, רקמת רצפת האגן, דרכי השתן, תפקוד מיני ואובדן ליבידו. מסיבות שונות, נשים רבות הסובלות מתסמונת זו מסתייגות מדיון בנושא עם הרופאים.
מעבר למנופאוזה, גורמי הסיכון לתסמונת GSM כוללים גם כשל שחלתי מוקדם, עישון, צריכת אלכוהול, תדירות נמוכה של קיום יחסי מין או הימנעות מקיום יחסי מין, העדר לידה נרתיקית, גורמים אחרים לאסטרוגן נמוך (דוגמת אמנוריאה היפותלמית) וטיפולים למחלות סרטן (כולל הקרנות לאגן, כימותרפי או טיפול הורמונאלי).
נשים רבות חשות מבוכה או מסתייגות מדיון בנושא עם אנשי צוות רפואי ולכן ישנה חשיבות רבה להצגת שאלות ישירות בנושא, תחילה עדיף להתחיל בשאלות פתוחות. על הרופאים להשלים לפי הצורך בדיקה של הלדן והעריה במטרה לבחור בטיפול מתאים, בין אם מדובר בטיפול הורמונאלי או לא-הורמונאלי. טיפול הניתן ע"י צוות רב-מקצועי מביא לתוצאות טובות יותר וחשוב להתייחס גם לסוגיות אורחות חיים בריאים.
בסקירה מציינת פרופ' פארל כי טיפול אסטרוגן וגינלי מפחית סימפטומים וגורם לנסיגת השינויים האטרופיים ברקמות האגן, ולשיפור זרימת דם בשכבת האפיתליום בנרתיק, בשלפותית השתן ובשופכה.
כמו כן, היא מוסיפה כי טיפול נרתיקי במינון נמוך באמצעות טבליות אסטרדיול הוא אפקטיבי מאוד בהקלת סימפטומים אטרופיים.
המינון האינדבדואלי הוא μg 10 , ומחקרים מצאו כי הספיגה השנתית של אסטרדיול היא של 1.14 מ"ג בלבד.
פרופ' פארל מדגישה כי לא קיימים עדיין מחקרים שבחנו את הסיכונים ארוכי הטווח של שימוש באסטרוגן נרתיקי, אך הספיגה נראית זניחה מרגע שהשינויים האטרופיים נסוגים לאחור.
AFP VOL.46, NO.7, JULY 2017